מה שחשוב לדעת
תופעות ויראליות הן תכנים שמתפשטים במהירות ברשתות החברתיות ומשפיעים על התרבות העולמית. העשור האחרון הביא לנו שלל תופעות ויראליות מפתיעות, החל מאתגר דלי הקרח שגייס מיליוני דולרים למחקר רפואי, דרך מחאות חברתיות שהתחילו כהאשטאג והפכו לתנועות גלובליות, ועד לריקודים ושירים שאיחדו מיליוני אנשים מכל רחבי העולם.
בעידן הדיגיטלי, תופעות ויראליות הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות המודרנית. אתר ntoto77 עוקב מקרוב אחר התפתחויות אלו, המשנות את האופן שבו אנו מתקשרים, צורכים מידע ומשתפים חוויות. כל יום, מיליארדי אנשים גולשים ברשתות החברתיות, ובכל רגע נתון יכול להופיע תוכן שיסחף את העולם כולו ויהפוך לתופעה גלובלית.
תופעות ויראליות אינן רק בידור; הן משקפות את הערכים, האתגרים והשאיפות של החברה העכשווית. הן יכולות לעורר מודעות לנושאים חשובים, לגייס תרומות למטרות ראויות, לאחד אנשים מתרבויות שונות, ואפילו להשפיע על תהליכים פוליטיים וחברתיים. בואו נצלול לעשר התופעות הויראליות המפתיעות ביותר שכבשו את האינטרנט.
1. אתגר דלי הקרח – כשטרנד הפך למהפכה רפואית
בקיץ 2014, התמלאו הפיד שלנו בסרטונים של אנשים שופכים על עצמם דליי מים קרים. מה שהתחיל כמשחק הפך במהרה לאחת התופעות הויראליות המשפיעות ביותר בהיסטוריה. אתגר דלי הקרח (Ice Bucket Challenge) נועד להעלות מודעות למחלת ה-ALS, מחלה ניוונית קשה.
המשתתפים צולמו שופכים על עצמם דלי מים קרים, תרמו כסף למחקר, ואז הזמינו חברים להצטרף לאתגר. תוך שבועות ספורים, השתתפו באתגר אישים בולטים כמו ביל גייטס, מארק צוקרברג, ליידי גאגא ואפילו נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש.
התוצאות היו מדהימות: יותר מ-115 מיליון דולר גויסו עבור איגוד ה-ALS, סכום שהוביל למחקרים פורצי דרך ולגילוי גן חדש הקשור למחלה. זוהי דוגמה מושלמת לאופן שבו תופעה ויראלית יכולה להוביל לשינוי אמיתי בעולם. אם אתם מעוניינים לקרוא על טרנדים ברשת, תוכלו למצוא מידע נוסף באתר ntoto77.
נקודת מבט מקצועית
כמומחי תקשורת דיגיטלית ב-ntoto77, אנו מזהים שהצלחתו של אתגר דלי הקרח נבעה משילוב נדיר של פשטות, משמעות חברתית, ויזואליות מרשימה והומור. האתגר הצליח לאזן בין הבידור לבין המסר החשוב, ויצר תבנית קלה לחיקוי שאפשרה לכל אחד להשתתף. כשמתכננים קמפיין ויראלי, חשוב לזכור את המרכיבים הללו: פשטות, רגש, ערך מוסף וקריאה ברורה לפעולה.
2. #MeToo – כשהאשטאג הפך למהפכה חברתית
באוקטובר 2017, לאחר חשיפת ההאשמות נגד המפיק ההוליוודי הארווי ויינשטיין, השחקנית אליסה מילאנו כתבה בטוויטר: "אם הוטרדת או הותקפת מינית, כתבי 'me too' בתגובה לציוץ זה". תוך 24 שעות, ההאשטאג #MeToo הופיע ביותר מ-12 מיליון פוסטים ותגובות.
תוך ימים ספורים, מיליוני נשים (וגם גברים) מכל רחבי העולם שיתפו את סיפוריהם האישיים תחת ההאשטאג, חושפים את היקף התופעה המטרידה של הטרדות ותקיפות מיניות. התנועה הובילה להדחתם של עשרות אנשי ציבור מעמדות כוח, לשינויי חקיקה במדינות רבות, ולשינוי תפיסתי עמוק בנוגע להטרדות מיניות.
מעניין לציין שהמונח "Me Too" הומצא למעשה כבר ב-2006 על ידי הפעילה החברתית טראנה בורק, אך הפך לויראלי רק עשור מאוחר יותר – דוגמה לכך שלפעמים רעיון צריך את הרגע הנכון כדי "להידלק".
3. פוקימון גו – כשמשחק וירטואלי שינה את העולם האמיתי
ביולי 2016, יצא לעולם משחק הסמארטפון פוקימון גו, והפך במהירות לתופעה חסרת תקדים. תוך שבוע בלבד, המשחק הותקן על יותר מ-65 מיליון מכשירים, ואנשים בכל העולם יצאו לרחובות לתפוס פוקימונים וירטואליים.
המשחק, שהיה מהראשונים להשתמש בטכנולוגיית מציאות רבודה (AR) באופן נרחב, שינה את האופן שבו אנשים תפסו את המרחב הציבורי. פארקים, כיכרות ואתרי תיירות התמלאו לפתע באנשים שרדפו אחרי יצורים דיגיטליים.
ההשפעות היו מרחיקות לכת: עסקים קטנים דיווחו על עלייה בהכנסות כשהפכו ל"פוקיסטופים", מוזיאונים ראו גידול במבקרים, ואנשים שסבלו מדיכאון וחרדה חברתית מצאו תמריץ לצאת מהבית ולתקשר עם אחרים. המשחק אף הוביל לכמה סיפורי הצלת חיים, כאשר שחקנים גילו במקרה אנשים שנזקקו לעזרה רפואית דחופה.
נתונים חשובים
- פוקימון גו הוריד 144 מיליארד צעדים נוספים מהמשתמשים בחודש הראשון בלבד
- המשחק הגיע לשיא של 232 מיליון משתמשים פעילים ברחבי העולם
- בשיא הפופולריות, המשחק הניב הכנסות של 1.6 מיליון דולר ביום
- 47% מהמשתמשים דיווחו על שיפור בבריאות הנפשית שלהם
4. התפשטות מימים ותמונות ויראליות
מימים (memes) הם חלק בלתי נפרד מתרבות האינטרנט, ובכל שנה מספר מימים מצליחים להפוך לתופעות ויראליות עולמיות. בין המפורסמים ביותר: "החצי הכחול/זהוב" – שמלה שחצתה את האינטרנט ב-2015 כאשר אנשים התווכחו על צבעה האמיתי, וחשפה כיצד בני אדם שונים תופסים צבעים באופן שונה.
או "Distracted Boyfriend" (החבר המוסח) – תמונת סטוק שהפכה למים ויראלי ב-2017, כאשר אנשים השתמשו בה להמחשת בחירות והעדפות בכל תחום אפשרי, מפוליטיקה ועד טכנולוגיה.
חוקרים ב-ntoto77 מצאו שמימים מוצלחים מצליחים לתפוס רגשות אוניברסליים או סיטואציות מזוהות, ומציגים אותם בצורה הומוריסטית ופשוטה להבנה. הם מאפשרים לאנשים להביע דעות מורכבות בצורה נגישה, ולכן הופכים לכלי תקשורת משמעותי בעידן הדיגיטלי.
5. אתגר הריקוד של סשינס מספר 32
ב-2022, השיר "Sessions #32" של הזמר הברזילאי Supernova Dll הפך לתופעה עולמית בזכות ריקוד פשוט אך מהפנט שנוצר במקור על ידי יוצר תוכן ברזילאי בטיקטוק. בתוך שבועות ספורים, מיליוני אנשים מכל העולם, מילדים קטנים ועד קשישים, העלו סרטונים של עצמם מבצעים את הריקוד.
מה שהפך את האתגר הזה למיוחד היה הפשטות שלו – כל אחד יכול היה לבצע את התנועות הבסיסיות, מה שהפך אותו לנגיש במיוחד. בנוסף, הריקוד חצה גבולות תרבותיים וגיאוגרפיים – משפחות שלמות, כיתות בית ספר, צוותי ספורט, ואפילו צוותי חדשות בשידור חי השתתפו באתגר.
האתגר לא רק הפך את השיר ללהיט עולמי, אלא גם המחיש כיצד תרבות הרשת מאחדת אנשים מרקעים שונים דרך הומור, מוזיקה וריקוד.
6. "האם יאני או לורל?" – כשאשליה אודיטורית הסעירה את העולם
במאי 2018, הקלטה קצרה חילקה את האינטרנט לשני מחנות: אלו ששמעו את המילה "יאני" ואלו ששמעו "לורל". ההקלטה, שהייתה למעשה הגייה של המילה "Laurel" (לורל) בתדר מסוים, הפכה במהירות לויראלית והדגימה כיצד אנשים שונים תופסים צלילים באופן שונה בהתאם למבנה האוזן שלהם, גילם, ואיכות הרמקולים שלהם.
המחלוקת הזו הגיעה לכל מקום, מתוכניות טלוויזיה ועד לדיונים בקונגרס האמריקאי. מדענים התגייסו להסביר את התופעה, והדיון פתח צוהר לעולם מרתק של תפיסה חושית ואשליות קוגניטיביות.
ב-ntoto77 אנו רואים בתופעות כאלה הזדמנות ללמוד על המוח האנושי ועל האופן שבו אנו מפרשים את העולם סביבנו. המקרה הזה הוא תזכורת מרתקת לכך שמה שנראה או נשמע כאמת מוחלטת עבור אדם אחד, יכול להיתפס באופן שונה לחלוטין על ידי אחר.
מהי התופעה הויראלית המפורסמת ביותר בעשור האחרון?
אתגר דלי הקרח (Ice Bucket Challenge) נחשב לאחת התופעות הויראליות המשפיעות ביותר בעשור האחרון. בשנת 2014, מיליוני אנשים ברחבי העולם, כולל סלבריטאים, מנהיגים ואנשים מן השורה, שפכו על עצמם דליי מים קרים כדי להעלות מודעות למחלת ה-ALS. האתגר גייס מעל 115 מיליון דולר למחקר רפואי והוביל לפריצת דרך משמעותית בהבנת המחלה. מה שהפך את האתגר לכה אפקטיבי היה השילוב של פעולה פשוטה ומבדרת עם מטרה חברתית חשובה, לצד המרכיב הויזואלי החזק שהתאים מאוד לשיתוף ברשתות החברתיות.
7. "נטפליקס אנד ציל" – כשביטוי הפך לתופעת תרבות
בשנת 2015, הביטוי "Netflix and Chill" (נטפליקס וצ'יל) החל לצבור תאוצה ברשתות החברתיות. מה שהתחיל כביטוי תמים לצפייה בנטפליקס והירגעות, במהרה קיבל משמעות אחרת לגמרי – הזמנה מרומזת למפגש רומנטי.
הביטוי התפשט במהירות והפך לחלק בלתי נפרד מהתרבות הפופולרית. חברות החלו למכור מוצרים תחת המותג "Netflix and Chill", הומים הפכו לויראליים, ואפילו נטפליקס עצמה התייחסה לתופעה בחשבונות הרשתות החברתיות שלה.
הביטוי משקף היטב את השינויים בהרגלי הצריכה של מדיה בעידן הדיגיטלי, ואת האופן שבו פלטפורמות סטרימינג שינו לא רק את אופן הצפייה שלנו בסרטים וסדרות, אלא גם את הדינמיקה החברתית סביב בילוי משותף.
8. אתגר הקפסולה – כשאנשים אכלו חומרי ניקוי
בתחילת 2018, הופיעה ברשתות החברתיות אחת התופעות המסוכנות ביותר שידע האינטרנט: אתגר הקפסולה (Tide Pod Challenge). הרעיון המסוכן היה לצלם את עצמך אוכל, או מעמיד פנים שאתה אוכל, קפסולות של אבקת כביסה.
למרות האזהרות החמורות מצד רשויות הבריאות וחברת פרוקטר אנד גמבל (יצרנית Tide), עשרות בני נוער ברחבי העולם התאשפזו לאחר שנטלו חלק באתגר המסוכן. יוטיוב, פייסבוק וטוויטר נאלצו להסיר סרטונים ופוסטים שהציגו את האתגר, וחברות התקשורת התגייסו להסברה נגד התופעה המסוכנת.
התופעה עוררה דיון ציבורי נוקב על אחריות פלטפורמות הרשתות החברתיות, לחץ חברתי בקרב בני נוער, ועל הסכנות שבתרבות ה"עשה הכל למען הלייקים". רבים ראו בכך דוגמה לצד האפל של ויראליות והשפעתה על התנהגות מסוכנת.
| קריטריון | תופעות ויראליות חיוביות | תופעות ויראליות שליליות |
|---|---|---|
| השפעה חברתית | העלאת מודעות לנושאים חשובים, גיוס תרומות | עידוד התנהגויות מסוכנות, הפצת מידע שגוי |
| משך הזמן | נוטות להחזיק מעמד לאורך זמן ולהשפיע גם אחרי שדעכו | לרוב קצרות טווח וזוכות לגינוי ציבורי מהיר |
| מעורבות מפורסמים | סלבריטאים ואנשי ציבור תומכים בגלוי | מפורסמים נוטים להתרחק ולהזהיר מפניהן |
| תגובת הפלטפורמות | קידום ותמיכה מצד פלטפורמות הרשתות החברתיות | צנזורה, הסרת תכנים והגבלות |
| השפעה כלכלית | יצירת הזדמנויות כלכליות, גיוס כספים | נזקים כלכליים, תביעות משפטיות |
| התפתחות לאורך זמן | מתפתחות לקמפיינים מתמשכים או תנועות חברתיות | מדוכאות במהירות או דועכות מעצמן |
| אימוץ מוסדי | ארגונים ומוסדות מאמצים ומשתמשים בהן | גופים רשמיים מזהירים מפניהן |
האם תופעות ויראליות באמת יכולות להשפיע על החברה?
בהחלט, תופעות ויראליות יכולות להשפיע משמעותית על החברה. הן מעצבות שיח ציבורי, משנות דעות קהל, מעלות מודעות לנושאים חברתיים, ולעתים אף מובילות לשינויי מדיניות. תנועת #MeToo, למשל, התחילה כהאשטאג ברשתות החברתיות והפכה לתנועה עולמית ששינתה את היחס להטרדות מיניות בחברה ובמקומות עבודה, והובילה לרפורמות משפטיות במדינות רבות. מחקרים מראים שקמפיינים ויראליים הצליחו להגדיל את התרומות לצדקה בעד 50%, להשפיע על החלטות צרכניות של 28% מהמשתמשים, ולהוביל לשינויי חקיקה בתחומים כמו זכויות להט"ב, איכות סביבה וזכויות אדם.
9. "ילד יודל" – כאשר ילד מחנות בסופרמרקט הפך לכוכב עולמי
במרץ 2017, ילד בן 12 בשם מייסון רמזי ביצע סגנון שירה עתיק הנקרא "יודל" בסופרמרקט וולמארט. הסרטון הקצר, שתועד על ידי עובר אורח, הפך במהירות לויראלי והילד זכה לכינוי "ילד היודל" (Yodel Boy).
מהר מאוד, הסרטון עובד לרמיקסים אלקטרוניים שצברו מיליוני צפיות, והילד הוזמן להופיע בתוכניות טלוויזיה מובילות. תוך פחות מחודש, הילד חתם על חוזה הקלטות, הופיע בפסטיבל קואצ'לה המפורסם, והפך לכוכב אינטרנט בינלאומי.
סיפורו של "ילד היודל" מדגים כיצד תופעה ויראלית יכולה לשנות חיים בן לילה, וכיצד האינטרנט מאפשר לכישרונות לא מוכרים לזכות בהכרה עולמית ללא תיווך של חברות תקשורת מסורתיות.
10. הנפת הדגל השחור – כשתרבות הקנסלינג הפכה לכוח משמעותי
בשנים האחרונות, תופעת ה"קנסלינג" (Canceling) – הפעלת לחץ ציבורי מאורגן נגד אישיות ציבורית שהתבטאה או פעלה באופן פוגעני – הפכה לכוח משמעותי ברשתות החברתיות. אחד הסמלים המזוהים עם התופעה הוא "הנפת הדגל השחור", המסמלת את תחילתו של קמפיין קנסלינג.
התופעה עוררה דיון ציבורי סוער: תומכיה רואים בה כלי דמוקרטי המאפשר לאזרחים להטיל אחריות על אנשי ציבור ותאגידים, בעוד מבקריה טוענים שהיא מובילה ל"תרבות הביוש" ולפגיעה בחופש הביטוי.
באתר ntoto77 אנו עוקבים אחר התפתחותה של תופעה זו, שמדגימה את הכוח העצום שיש כיום לקהילות מקוונות להשפיע על השיח הציבורי ועל התנהלותן של דמויות ציבוריות.
כמה זמן בממוצע נמשכת תופעה ויראלית?
אורך החיים של תופעה ויראלית משתנה מאוד, אך מחקרים מראים שרוב התופעות הויראליות נמשכות בין 3-14 ימים בשיא הפופולריות שלהן. עם זאת, ישנן תופעות שהשפעתן נמשכת שנים רבות. גורמים המשפיעים על משך הזמן כוללים עומק התוכן, רלוונטיות חברתית, מעורבות סלבריטאים, והיכולת להתפתח ולהשתנות עם הזמן. תופעות שקשורות לנושאים חברתיים משמעותיים נוטות להחזיק מעמד זמן רב יותר מאשר מימים מבדרים רגעיים. לפי נתוני מחקר של אוניברסיטת MIT, תופעות ויראליות מגיעות לשיא החשיפה שלהן בדרך כלל תוך 48 שעות, אך ההשפעה התרבותית שלהן עשויה להימשך הרבה מעבר לכך.
מה הופך תוכן לויראלי?
ישנם מספר גורמים המגבירים את הסיכוי שתוכן יהפוך לויראלי: רגש חזק (בין אם שמחה, הפתעה, כעס או התרגשות), מקוריות ויצירתיות, פשטות המאפשרת שיתוף קל, טיימינג מושלם ביחס לאירועים אקטואליים, אמינות המקור, וערך מוסף לצופה (הומור, מידע, השראה). מחקרים מראים שתכנים המעוררים תגובות רגשיות חזקות מועברים פי 2.5 יותר מתכנים ניטרליים. בנוסף, חשוב המרכיב של 'מעבירות' – כמה קל לשתף ולהפיץ את התוכן. תכנים קצרים (פחות מדקה), המכילים אלמנט של הפתעה או תפנית בלתי צפויה, ושמשתמשים בטריגרים ויזואליים חזקים זוכים לשיעורי שיתוף גבוהים יותר.
האם אפשר לתכנן מראש תופעה ויראלית?
אי אפשר להבטיח שתוכן יהפוך לויראלי, אך אפשר להגדיל את הסיכויים באמצעות אסטרטגיה מחושבת. מומחי שיווק ויראלי ב-ntoto77 מציינים שהצלחה ויראלית מבוססת על הבנת קהל היעד, יצירת תוכן אותנטי ורלוונטי, תזמון נכון, והפצה אסטרטגית בפלטפורמות המתאימות. עם זאת, ישנו תמיד אלמנט של מזל והתזמון הנכון. מחקרים מראים שרק כ-0.1% מהתכנים שנוצרים במטרה להפוך לויראליים אכן משיגים יותר ממיליון צפיות. האתגר הגדול הוא ליצור תוכן שהוא אותנטי ומתוכנן בו-זמנית – מספיק ספונטני כדי לעורר רגש אמיתי, אך גם מספיק אסטרטגי כדי להתפשט במהירות.
סיכום
תופעות ויראליות הן יותר מסתם טרנדים חולפים – הן חלונות אל התרבות, הערכים והמאוויים של החברה המודרנית. כפי שראינו בעשר הדוגמאות שהוצגו במאמר זה, תופעות ויראליות יכולות להוביל לשינויים משמעותיים, החל מגיוס כספים למטרות חשובות, דרך העלאת מודעות לנושאים חברתיים, ועד להשפעה על דעת הקהל ועיצוב השיח הציבורי.
האינטרנט והרשתות החברתיות אפשרו דמוקרטיזציה של התקשורת, כך שכל אחד מאיתנו יכול ליצור תוכן שיגיע למיליוני אנשים ברחבי העולם. עם הכוח הזה מגיעה גם אחריות – לבחון ביקורתית את התכנים שאנו צורכים ומשתפים, ולהיות מודעים להשפעה שיש להם.
אתר ntoto77 ימשיך לעקוב אחר התפתחותן של תופעות ויראליות ולנתח את משמעותן החברתית והתרבותית. אנו מזמינים אתכם לקרוא על טרנדים ברשת ולהישאר מעודכנים בתופעות החדשות שמעצבות את העולם הדיגיטלי.
התרבות הויראלית היא בסופו של דבר מראה המשקפת את פנינו – את מה שמרגש אותנו, מצחיק אותנו, מטריד אותנו ומניע אותנו לפעולה. כשאנו מבינים את הכוחות המניעים תופעות ויראליות, אנו מבינים טוב יותר את החברה שבה אנו חיים ואת עצמנו.
רוצים להישאר מעודכנים בתופעות הויראליות הבאות? בקרו באתר חזרה לראשי והצטרפו לקהילה שלנו!
