מאת: שמואל שי, יזמם ויעוץ כלכלי מומחה להסכמי אברהם
מבוא: נקודת מפנה היסטורית
בספטמבר 2020 חתמה ישראל על הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין, וכעבור זמן קצר הצטרפו מרוקו וסודן להסכמים אלו. חמש שנים לאחר מכן, ניתן לומר בביטחון שמדובר באחד השינויים הגיאופוליטיים המשמעותיים ביותר שחל במזרח התיכון מאז הקמת מדינת ישראל.
הייחודיות של הסכמי אברהם
שבירת הפרדיגמה המסורתית
הסכמי אברהם מייצגים שינוי פרדיגמטי משמעותי בהשוואה להסכמי השלום הקודמים של ישראל. בעוד שהסכמי השלום עם מצרים (1979) וירדן (1994) נחתמו עם מדינות שהיו במצב מלחמה עם ישראל וחלקו עמה גבול, הסכמי אברהם נחתמו עם מדינות שלא היה להן סכסוך ישיר עם ישראל ואף לא גבול משותף.
מהות הייחודיות טמונה בכך שמדינות אלו בחרו מרצונן החופשי להכיר בישראל כמדינה יהודית לגיטימית, תוך ויתור מרצון על עשרות שנים של מדיניות חרם וסירוב הכרה. זהו צעד שנבע מתוך ראייה אסטרטגית ועניינית, ולא מתוך כפייה או לחץ צבאי.
מעבר מהתנגדות לשותפות
במשך עשרות שנים פעלו מדינות ערביות רבות במסגרת הליגה הערבית להטיל חרם כלכלי על ישראל, לסרב להכיר בה ולפעול להדחתה מארגונים בינלאומיים. הסכמי אברהם הביאו לשינוי דרמטי במגמה זו, כאשר המדינות החתומות עליהם לא רק הכירו בישראל אלא גם החלו לפתח שיתוף פעולה פעיל עמה במגוון תחומים.
ההישגים והפיתוחים בחמש השנים האחרונות
שיתוף פעולה כלכלי
מסחר וסחורות
חמש השנים שחלפו מאז חתימת ההסכמים הביאו לפיתוח מהיר של קשרים כלכליים. המסחר הדו-צדדי בין ישראל למדינות ההסכמים זינק מכמעט אפס לסכומים של מיליארדי דולרים שנתיים. עם איחוד האמירויות, למשל, המסחר גדל מ-12 מיליון דולר בשנת 2019 לכ-2.5 מיליארד דולר עד 2024. עם מרוקו המסחר הגיע לכ-130 מיליון דולר שנתיים, לעומת אפס קודם לכן.
תעופה ותיירות
נפתחו קווי תעופה ישירים בין המדינות, כאשר חברות תעופה כמו אל על, פלייאמירטס, גולף אייר ואחרות החלו להפעיל טיסות קבועות. מדובר בכ-30 טיסות שבועיות לאיחוד האמירויות, עשרות טיסות לבחריין ולמרוקו. כמות התיירים הישראלים למדינות אלו גדלה באופן דרמטי – למעלה מ-400,000 ישראלים ביקרו באיחוד האמירויות מאז חתימת ההסכמים, עשרות אלפים ביקרו במרוקו, ואלפים בבחריין.
הקמת מחוזות כלכליים והשקעות
הוקמו מחוזות כלכליים מיוחדים בכל מדינות ההסכמים המיועדים לעסקים ישראליים. באיחוד האמירויות נפתח מרכז הסחר הישראלי בדובאי, במרוקו הוקם מרכז עסקים ישראלי בקזבלנקה, ובבחריין נפתח משרד מסחר ישראלי במנאמה. ההשקעות ההדדיות הגיעו למיליארדי דולרים, כאשר קרנות השקעה אמירתיות השקיעו בחברות ישראליות רבות, וחברות ישראליות הקימו פעילות משמעותית במדינות ההסכמים.
תשתיות ופרויקטים גדולים
צפויים פרויקטי תשתית משותפים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים, כולל נמלים, מסילות ברזל, רשתות אנרגיה ותקשורת. פרויקט המסילה המתוכנן מהודו דרך איחוד האמירויות לישראל ואירופה הוא אחד הפרויקטים האסטרטגיים הגדולים ביותר באזור.
טכנולוגיה וחדשנות
השקעות בהייטק
נוצרה מערכת יחסים פורייה בתחום הטכנולוגיה והחדשנות. מאות חברות ישראליות הקימו משרדים במדינות הסכמי אברהם, בעוד שמשקיעים ממדינות אלו השקיעו סכומי עתק – מעל 3 מיליארד דולר – בחברות ישראליות. קרנות כמו ADQ, מובדלה וסופרן ווילת' פאנד מאיחוד האמירויות הפכו למשקיעים מרכזיים בסטארט-אפים ישראליים.
תחומי פיתוח מרכזיים
תחומי הייטק מרכזיים שמתפתחים בשיתוף כוללים:
- בינה מלאכותית וביג דאטה: שיתוף פעולה במחקר ופיתוח של פתרונות AI, עם מרכזי מחקר משותפים ופרויקטים של ערים חכמות
- אבטחת סייבר: פיתוח פתרונות אבטחה משותפים, עם חברות ישראליות שמספקות טכנולוגיה למדינות המפרץ
- פינטק וטכנולוגיה פיננסית: שיתוף פעולה בפיתוח פתרונות תשלום דיגיטליים וקריפטו
- אגריטק: פיתוח טכנולוגיות חקלאות מתקדמות, במיוחד לאזורים מדבריים
- מדטק: פיתוח פתרונות רפואיים דיגיטליים ותרופות מתקדמות
- קלינטק: פתרונות לאנרגיה נקייה וקיימות סביבתית
מרכזי מחקר ופיתוח
הוקמו מרכזי מחקר ופיתוח משותפים, כולל המרכז הישראלי-אמירתי לחדשנות בדובאי, מעבדות מחקר משותפות באוניברסיטאות ותוכניות אקסלרטור לסטארט-אפים.
שיתוף פעולה ביטחוני ואסטרטגי
שיתוף מודיעיני
התפתחו קשרי ביטחון ואינטליגנציה הדוקים בין המדינות. שיתוף פעולה זה כולל חילופי מידע על איומי טרור, מעקב אחר פעילות איראנית באזור, ותיאום מול איומים אזוריים משותפים. הוקמו חדרי מצב משותפים ופותחו פרוטוקולים לשיתוף מודיעין בזמן אמת.
הגנה אווירית ימית
פותחו מערכות הגנה אווירית משותפות, עם דגש על זיהוי מוקדם של איומים ותיאום תגובות. המדינות מתאמות נוכחות ימית במפרץ הפרסי ובים האדום להגנה על נתיבי הספנות. ישראל סיפקה טכנולוגיות הגנה מתקדמות, כולל מערכות רדאר ופתרונות אנטי-דרון.
אימונים משותפים
מתקיימים אימונים צבאיים משותפים, תרגילי חילוץ והצלה, ותרגילי הגנה אזרחית. כוחות הביטחון של המדינות משתתפים בתרגילים רב-לאומיים ובתוכניות הכשרה משותפות.
הגנה על תשתיות
פותח שיתוף פעולה בהגנה על תשתיות קריטיות – נמלים, שדות תעופה, מתקני אנרגיה ותקשורת. ישראל שיתפה מומחיותה בהגנה על תשתיות, בעוד שמדינות המפרץ סיפקו אינטליגנציה על איומים אזוריים.
תרבות וחברה
חילופי תרבות
נפתחו ערוצי תקשורת תרבותיים וחברתיים נרחבים. הוקמו בתי חבד באיחוד האמירויות ובמרוקו, נפתחו מסעדות כשרות, ואפילו הוקמו בתי כנסת חדשים. אמנים, מוזיקאים וכותבים מהמדינות מבקרים זה אצל זה ומשתתפים בפסטיבלים ואירועי תרבות.
חינוך ואקדמיה
נוצרו תוכניות חילופי סטודנטים בין האוניברסיטאות, מלגות לימודים הדדיות, ותוכניות מחקר משותפות. האוניברסיטה העברית, הטכניון ומוסדות אקדמיים אחרים חתמו על הסכמי שיתוף פעולה עם מוסדות במדינות ההסכמים. הוקמו תוכניות לימוד משותפות בתחומי הטכנולוגיה, הרפואה וכלכלה.
תקשורת ומדיה
התפתחו קשרי תקשורת בין המדינות, עם תוכניות טלוויזיה וראדיו משותפות, עיתונאים שמבקרים במדינות השונות, ואפילו שיתופי פעולה בין חברות הפקות. רבים מהתכנים מתורגמים לשפות השונות ומגיעים לקהל רחב.
ספורט
התפתח שיתוף פעולה גם בתחום הספורט, עם ספורטאים ישראלים שמתחרים במדינות ההסכמים ולהיפך. התקיימו אליפויות אזוריות משותפות, תחרויות גולף, וטורנירים בענפי ספורט שונים.
קהילות יהודיות
הקהילות היהודיות במדינות ההסכמים, במיוחד במרוקו ובאיחוד האמירויות, חיו תחייה משמעותית. יהודים רבים שעזבו את מרוקו בעבר החלו לחזור לביקורים ואף להשקעות. בדובאי וגם באבו דאבי פעלות קהילות יהודיות פעילות עם בתי כנסת, בתי חבד ומוסדות חינוך יהודיים.
המועדון האקסקלוסיבי: הרחבת חברי הסכמי אברהם
החברות הנוכחיות
כיום, מועדון הסכמי אברהם כולל את המדינות הבאות:
- איחוד האמירויות הערביות
- בחריין
- מרוקו
- סודן
- ברוניי
- קוסובו
מדינות אלו יצרו רשת של קשרים הדוקים עם ישראל, כל אחת עם המאפיינים והיתרונות הייחודיים שלها.
המועמדות לחברות עתידית
על הפרק עומדות מדינות נוספות שעשויות להצטרף למועדון:
ברמה האזורית:
- ערב הסעודית – נחשבת לפרס הגדול ביותר, בשל מעמדה המוביל בעולם הערבי והמוסלמי
- עומאן – כבר מקיימת קשרים לא רשמיים עם ישראל
- קטר – למרות המורכבויות, קיימות אינדיקציות לאפשרות עתידית
- עיראק – מדינה בעלת פוטנציאל גדול למרות האתגרים הפוליטיים
- לבנון וסוריה – מדינות שעדיין רחוקות מהחלטה כזו
מדינות מוסלמיות נוספות:
- אזרביג'אן – כבר מקיימת קשרים הדוקים עם ישראל
- אינדונזיה – המדינה המוסלמית הגדולה ביותר בעולם
- מלזיה – מדינה מוסלמית מתקדמת עם פוטנציאל כלכלי גדול
- אפגניסטן ופקיסטן – מדינות מורכבות פוליטית
- בנגלדש – מדינה מוסלמית צפופת אוכלוסין עם צרכים כלכליים
ההשפעה הגיאופוליטית
שינוי מערכת היחסים האזורית
הסכמי אברהם יצרו דינמיקה חדשה במזרח התיכון. מדינות שבעבר היו חלק מציר ההתנגדות לישראל הפכו לשותפות אסטרטגיות. זה יצר משקל נגד לציר ההתנגדות בראשות איראן ובאי כוחותיה האזוריים.
יצירת בלוק כלכלי-טכנולוגי
המדינות החברות בהסכמי אברהם יוצרות בלוק כלכלי וטכנולוגי משמעותי. כשמדובר במדינות עשירות בטכנולוגיה (ישראל), במשאבי אנרגיה (איחוד האמירויות) ובמיקום אסטרטגי (מרוקו), הרי שהפוטנציאל לצמיחה הדדית הוא עצום.
השפעה על הסכסוך הפלסטיני-ישראלי
הסכמי אברהם שברו את העיקרון הערבי שלפיו לא ניתן לנרמל עם ישראל ללא פתרון הבעיה הפלסטינית. זה יצר מציאות חדשה שבה ישראל יכולה לפתח קשרים אזוריים ללא תלות בהתקדמות עם הפלסטינים, אם כי השאלה הפלסטינית עדיין נותרה גורם חשוב בהחלטות של מדינות ערביות נוספות.
האתגרים והמגבלות
התנגדות פנימית
במדינות מסוימות קיימת התנגדות פנימית למדיניות הנורמליזציה עם ישראל. התנגדות זו נובעת מחינוך לאומי ודתי מסורתי, וממורשת של עשרות שנים של אוויבות לישראל.
תלות בהתפתחויות פוליטיות
התקדמות הסכמי אברהם תלויה במידה רבה בהתפתחויות הפוליטיות באזור ובעולם. שינויים במנהיגות, משברים אזוריים או התדרדרות במצב הביטחוני עשויים להשפיע על קצב ההתקדמות.
האתגר האיראני
איראן ובאי כוחותיה מהווים איום מתמשך על יציבות האזור ועל קיום הסכמי אברהם. המאבק מול איראן מהווה גורך מאחד למדינות ההסכמים, אך גם מקור לחוסר יציבות פוטנציאלי.
החזון לעתיד: מזרח תיכון חדש
בניית מזרח תיכון משגשג
החזון שמניע את הסכמי אברהם הוא יצירת מזרח תיכון חדש – אזור של שלום, שגשוג ויציבות. במקום אזור הידוע במלחמות, בטרור ובחוסר יציבות, המטרה היא לבנות אזור של חדשנות, פיתוח כלכלי ושיתוף פעולה.
הפוטנציאל הכלכלי
צירוף המשאבים הטבעיים של מדינות המפרץ, הטכנולוגיה הישראלית, המיקום האסטרטגי של מרוקו והפוטנציאל האנושי של כל המדינות יוצר אפשרויות כלכליות עצומות. פרויקטים תשתיתיים משותפים, מרכזי מחקר ופיתוח וקווי סחר חדשים יכולים לשנות את פני האזור.
השפעה גלובלית
מועדון הסכמי אברהם המורחב יכול להפוך לכוח משמעותי בזירה הגלובלית. בעולם שבו מתעצמת התחרות בין מעצמות, בלוק כזה יכול להשפיע על מאזן הכוחות הבינלאומי ולהוות חלופה לבלוקים גיאופוליטיים אחרים.
סיכום: מבט לעתיד
חמש שנים לאחר חתימת הסכמי אברהם, ברור שמדובר בנקודת מפנה היסטורית במזרח התיכון. ההסכמים לא רק שינו את מפת היחסים הדיפלומטיים באזור, אלא יצרו דינמיקה חדשה של שיתוף פעולה ופיתוח משותף.
הצלחתם של הסכמי אברהם טמונה לא רק בעצם הכרה דיפלומטית, אלא ביצירת רשת של אינטרסים משותפים – כלכליים, ביטחוניים וטכנולוגיים. רשת זו יוצרת תמריץ חזק להמשך ולחיזוק הקשרים, גם בעתות משבר.
המועדון האקסקלוסיבי של הסכמי אברהם ממשיך להתרחב, ועם כל מדינה שמצטרפת אליו, גדל הפוטנציאל להשפעה אזורית וגלובלית. הצטרפותה של ערב הסעודית תהווה ללא ספק את הפריצה הגדולה ביותר, אך גם צירופן של מדינות מוסלמיות נוספות יכול לשנות את פני המזרח התיכון והעולם המוסלמי.
בעוד שהאתגרים נותרו רבים – מהתנגדות פנימית ועד איומים אזוריים – הכיוון ברור: המזרח התיכון נמצא בתהליך שינוי עמוק, והסכמי אברהם הם המנוע המרכזי של שינוי זה. החמש שנים הבאות יקבעו האם החזון של מזרח תיכון חדש, שקט ומשגשג יתממש במלואו.
הדרך עדיין ארוכה, אך התחלתה מבטיחה. הסכמי אברהם הוכיחו שמדינות המזרח התיכון יכולות לבחור בשותפות על פני שנאה, בפיתוח על פני הרס, ובעתיד על פני עבר. זהו אולי השינוי המשמעותי ביותר שחל באזור זה במשך דורות רבים.
שמואל שי הוא יזם מוביל ואיש עסקים מוכר, המתמחה ביזמות וחדשנות עסקית. בנוסף, הוא משמש כיועץ כלכלי בתחום הסכמי אברהם, ומלווה תהליכים כלכליים מורכבים שמטרתם לקדם שיתופי פעולה עסקיים ואסטרטגיים בין מדינות וארגונים. עם ידע רב וניסיון עשיר בניהול פרויקטים וייעוץ פיננסי, שמואל מסייע ליזמים ולעסקים להגיע להצלחה כלכלית יציבה ומובטחת, תוך יצירת הזדמנויות חדשות בשווקים בינלאומיים.
