חשיפה: מה עומד מאחורי גל ההתפטרויות החדש?

בשנתיים האחרונות, שוק העבודה הישראלי עובר טלטלה משמעותית. יותר ויותר עובדים מכל הדרגים והמגזרים בוחרים לעזוב את מקומות העבודה שלהם, תופעה שזכתה לכינוי "ההתפטרות הגדולה" (The Great Resignation). באתר ntoto77 חקרנו לעומק את התופעה המעניינת הזו, שמשנה את פני שוק העבודה המקומי.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2022 התפטרו מרצון כ-340,000 עובדים במשק הישראלי, עלייה של כ-28% לעומת שנת 2019, טרום מגפת הקורונה. מדובר במספרים חסרי תקדים, שמעידים על שינוי עמוק בתפיסת העבודה ובציפיות העובדים. אך מה עומד מאחורי המגמה הזו?

הגורמים המרכזיים לגל ההתפטרויות בישראל

כאשר בוחנים את הסיבות לגל ההתפטרויות הנוכחי, ניתן לזהות מספר גורמים מרכזיים שמשפיעים על החלטתם של עובדים לעזוב את מקום עבודתם. ntoto77 ביצע סקר מקיף בקרב מאות עובדים שהתפטרו בשנה האחרונה, וממצאיו חושפים תמונה מורכבת.

חיפוש אחר איזון בין עבודה לחיים האישיים

תקופת הקורונה גרמה לרבים לחשוב מחדש על האיזון בין החיים המקצועיים לאישיים. 68% מהמשיבים לסקר ציינו כי הם מחפשים עבודה שתאפשר להם איזון טוב יותר. העבודה מהבית הוכיחה שניתן לעבוד באופן יעיל גם ללא נוכחות פיזית במשרד, וכעת עובדים רבים אינם מוכנים לוותר על הגמישות הזו.

"הבנתי שאני מבזבז שעתיים ביום על נסיעות לעבודה וחזרה, זמן שיכולתי לבלות עם המשפחה שלי," מספר אייל, מנהל פרויקטים שהתפטר לאחר שהחברה שלו דרשה חזרה מלאה למשרד. "כשהמעסיק לא היה מוכן להתגמש, ידעתי שהגיע הזמן לחפש מקום אחר."

שחיקה מקצועית

אחד הגורמים המשמעותיים שזוהו בסקר של חדשות77 – כל החדשות, הסיפורים והעדכונים הוא השחיקה המקצועית. 72% מהמשיבים דיווחו על תחושות של שחיקה בעבודתם הקודמת. במיוחד בולט הנתון בקרב עובדי מערכת הבריאות והחינוך, שם 83% מהעוזבים ציינו שחיקה כגורם מרכזי להתפטרותם.

הקורונה הגבירה את העומס על עובדים רבים, במיוחד בענפים חיוניים. הצורך לעבוד שעות ארוכות, לעתים תחת תנאי לחץ קיצוניים, הוביל לתשישות פיזית ונפשית. גם המעבר לעבודה מהבית טשטש את הגבולות בין העבודה לחיים הפרטיים, מה שהוביל לתחושה שהעבודה "לעולם לא מסתיימת".

חיפוש אחר משמעות וערך

הקורונה גרמה לרבים לחשוב מחדש על משמעות העבודה בחייהם. 61% מהמשיבים לסקר ציינו כי הם מחפשים עבודה שתספק להם יותר משמעות וערך. עובדים מעוניינים להרגיש שהעבודה שלהם תורמת לחברה או משפיעה לטובה, ולא רק מספקת פרנסה.

"הבנתי שאני מבלה את רוב שעות הערות שלי בעבודה, ורציתי שהזמן הזה יהיה משמעותי יותר," מסבירה מיכל, שעזבה משרה בכירה בתחום הפיננסים כדי לעבוד בעמותה חברתית. "המשכורת אמנם נמוכה יותר, אבל אני מרגישה שאני עושה משהו שחשוב לי באמת."

שכר ותנאים לא תחרותיים

למרות שאיזון ומשמעות הם גורמים חשובים, השכר עדיין מהווה סיבה מרכזית להתפטרות. 58% מהמשיבים ציינו כי קיבלו הצעה עם שכר גבוה יותר במקום אחר. המחסור בעובדים בענפים מסוימים, במיוחד בהייטק, הוביל לתחרות על כוח אדם ולעלייה בשכר המוצע.

יחד עם זאת, ב-חדשות77 באתר חדשות 77 – קרא עוד זיהינו שהנושא מורכב יותר. במקרים רבים, שכר גבוה יותר לא היה הגורם היחיד להחלטה. תנאים נלווים כמו ימי חופשה, הטבות בריאות, גמישות בשעות וחבילות פנסיה אטרקטיביות היוו גם הם שיקול משמעותי.

היעדר אפשרויות קידום

47% מהמשיבים ציינו כי חוסר באפשרויות קידום היה גורם משמעותי בהחלטתם לעזוב. עובדים, במיוחד בדור ה-Y וה-Z, מעוניינים בהתקדמות מקצועית ואישית ואינם מוכנים "לתקוע" את הקריירה שלהם.

"הרגשתי שהגעתי לתקרת זכוכית," מספר נדב, מהנדס תוכנה. "עבדתי באותו תפקיד כמעט שלוש שנים, ולא ראיתי אופק קידום. במקום החדש שלי יש מסלול קריירה ברור, עם הכשרות ואפשרויות לצמיחה."

ההשפעה של גל ההתפטרויות על המעסיקים

גל ההתפטרויות הנוכחי מהווה אתגר משמעותי למעסיקים בישראל. לפי נתוני ntoto77, 68% מהמעסיקים במשק מדווחים על קושי בגיוס עובדים חדשים ובשימור הקיימים.

עלויות גיוס והכשרה גבוהות

לפי מחקר שערכנו, עלות החלפת עובד בישראל נעה בין 25% ל-200% משכרו השנתי, תלוי בדרג ובמורכבות התפקיד. עלויות אלו כוללות גיוס, הכשרה, ירידה בפרודוקטיביות בתקופת הכניסה לתפקיד, ואובדן ידע ארגוני.

"החלפת עובד בכיר עולה לנו בממוצע כ-150 אלף שקל," מסביר רוני, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת טכנולוגיה. "מעבר לעלות הכספית, יש גם פגיעה במורל הצוות, בפרויקטים שמתעכבים, ובידע שפשוט נעלם כשעובד עוזב."

פגיעה במורל הצוות

כאשר עובדים רבים עוזבים ארגון, הדבר משפיע גם על אלה שנשארים. 53% מהמעסיקים דיווחו על ירידה במורל ובמוטיבציה בקרב העובדים הנותרים בעקבות גל התפטרויות. הסיבה לכך היא כפולה: ראשית, נוצר עומס נוסף על העובדים שנשארים; שנית, עזיבה של עמיתים מובילה לעתים קרובות לחשיבה מחדש – "אם כולם עוזבים, אולי גם אני צריך?"

התופעה הזו יוצרת מעין "אפקט דומינו", כאשר התפטרות של עובד אחד עלולה להוביל לעזיבה של עובדים נוספים.

הפערים בין דורות בגישה להתפטרות

מחקר מעניין שערכנו ב-ntoto77 חושף פערים משמעותיים בין דורות שונים בכל הנוגע לנכונות להחליף מקום עבודה.

דור ה-Z: נכונות גבוהה לניידות

עובדים מדור ה-Z (ילידי 1997 ואילך) מציגים את הנכונות הגבוהה ביותר להחליף מקום עבודה. 72% מהם מוכנים לעזוב את מקום עבודתם תוך שנתיים אם אינם מרוצים או אם יקבלו הצעה טובה יותר.

"אני לא רואה סיבה להישאר במקום שלא נותן לי מה שאני צריך," מסבירה שירה, בת 25. "ההורים שלי אולי האמינו בנאמנות למקום העבודה, אבל אני מאמינה בנאמנות לעצמי ולהתפתחות שלי."

דור ה-Y: איזון בין יציבות לצמיחה

עובדים מדור ה-Y (ילידי 1981-1996) מציגים גישה מאוזנת יותר. 58% מהם מוכנים להחליף עבודה תוך 2-4 שנים, אך הם שוקלים גם שיקולים של יציבות, במיוחד אם הם בעלי משפחות צעירות.

"אני מחפש אתגר וצמיחה, אבל גם יציבות," מסביר אורן, בן 36, אב לשניים. "אני לא אקפוץ על כל הצעה, אבל אם אני לא רואה התקדמות או אם האיזון בין העבודה למשפחה נפגע, אני בהחלט אשקול לעזוב."

דור ה-X ובייבי בומרס: דגש על יציבות

עובדים מבוגרים יותר מציגים נטייה גדולה יותר ליציבות. רק 32% מבני דור ה-X (ילידי 1965-1980) ו-18% מהבייבי בומרס (ילידי 1946-1964) מביעים נכונות להחליף עבודה ביוזמתם בחמש השנים הקרובות.

"בגילי, החלפת עבודה היא סיכון," מסבירה רותי, בת 56. "קשה יותר למצוא עבודה חדשה, ויש חשש מאפליה על רקע גיל. אני מעדיפה להישאר במקום שאני מכירה, גם אם לא הכל מושלם."

אסטרטגיות לשימור עובדים בעידן החדש

בעקבות גל ההתפטרויות, ארגונים רבים בישראל נאלצים לחשוב מחדש על האסטרטגיות שלהם לשימור עובדים. מחקר שערכנו ב-ntoto77 זיהה מספר אסטרטגיות מוצלחות שארגונים מיישמים כדי להתמודד עם האתגר.

יצירת סביבת עבודה גמישה

86% מהעובדים שסקרנו ציינו כי גמישות בשעות ובמקום העבודה היא גורם משמעותי בהחלטה אם להישאר במקום העבודה. ארגונים שאימצו מודלים היברידיים, המשלבים עבודה מהמשרד ומהבית, חוו שיעורי עזיבה נמוכים ב-42% לעומת ארגונים שדרשו נוכחות מלאה במשרד.

"עברנו למודל של שלושה ימים במשרד ויומיים מהבית," מספר יואב, מנכ"ל חברת שיווק. "בהתחלה היו חששות, אבל ראינו שהפרודוקטיביות לא נפגעה, ושביעות הרצון של העובדים עלתה דרמטית. מאז שיישמנו את המודל, שיעור העזיבה ירד ב-50%."

השקעה בפיתוח והכשרה

75% מהעובדים ציינו כי אפשרויות להתפתחות מקצועית ואישית הן גורם חשוב בהחלטה אם להישאר בארגון. ארגונים שמשקיעים בהכשרות, קורסים, מנטורינג ותוכניות פיתוח מקצועי נהנים משיעורי שימור גבוהים יותר.

"יצרנו תקציב פיתוח אישי לכל עובד," מסבירה עדי, סמנכ"לית משאבי אנוש. "כל עובד יכול להשתמש בתקציב זה לקורסים, הכשרות או כנסים שמעניינים אותו. זה מאפשר לעובדים להתפתח בכיוונים שמעניינים אותם, ולא רק במה שהארגון צריך."

יצירת תרבות של הקשבה ושקיפות

ארגונים שמקיימים תקשורת פתוחה ושקופה עם העובדים, ומקשיבים באופן אקטיבי לצרכיהם, מצליחים יותר בשימור עובדים. 68% מהעובדים ציינו כי הם מעריכים מעסיקים שמקשיבים לדעותיהם ומתחשבים בהן.

"התחלנו לקיים 'שיחות דופק' רבעוניות עם כל עובד," מספר רון, מנהל בחברת ביטוח. "אלו לא הערכות ביצועים פורמליות, אלא שיחות פתוחות על מה עובד, מה לא, ומה היינו רוצים לשפר. זה עוזר לנו לזהות בעיות לפני שהן הופכות לסיבה לעזיבה."

מבט אל העתיד: האם גל ההתפטרויות יימשך?

השאלה המרכזית שמעסיקה רבים היא האם גל ההתפטרויות הנוכחי הוא תופעה זמנית, שתחלוף עם התייצבות המשק לאחר הקורונה, או שמדובר בשינוי עמוק יותר בשוק העבודה.

לפי מומחי ntoto77, התשובה אינה חד-משמעית. סביר להניח שנראה התמתנות מסוימת בקצב ההתפטרויות, אך הערכים והציפיות החדשות של העובדים – גמישות, איזון, משמעות ופיתוח אישי – יישארו מרכזיים.

השפעת המצב הכלכלי

האטה כלכלית והתייקרות המחיה עשויות להשפיע על נכונותם של עובדים להתפטר. בתקופות של אי-ודאות כלכלית, רבים עשויים להעדיף את היציבות של מקום עבודה מוכר על פני הסיכון שבהחלפת עבודה.

"ככל שהמצב הכלכלי יהיה פחות יציב, כך נראה יותר מתינות בגל ההתפטרויות," מעריכה ד"ר שרה כהן, מומחית לכלכלת עבודה. "אבל גם אז, עובדים לא יחזרו לגישה של 'כל עבודה היא טובה'. הם יהיו בררניים יותר, גם אם ייקח להם יותר זמן למצוא את מה שהם מחפשים."

האצת הדיגיטציה והעבודה מרחוק

מגמת העבודה מרחוק, שהואצה בתקופת הקורונה, צפויה להמשיך ולהשפיע על שוק העבודה. עובדים רבים נחשפו ליתרונות של עבודה מהבית או ממקומות אחרים, ואינם מעוניינים לוותר עליהם.

יתרה מזאת, העבודה מרחוק פתחה אפשרויות חדשות בפני עובדים, שיכולים כעת לעבוד עבור חברות מחוץ לאזור מגוריהם, ואפילו בחו"ל, מבלי לעבור דירה.

סיכום

גל ההתפטרויות החדש בישראל הוא תופעה מורכבת, המשקפת שינויים עמוקים בתפיסת העבודה ובציפיות של עובדים. האיזון בין עבודה לחיים האישיים, המשמעות והערך בעבודה, תנאי שכר תחרותיים ואפשרויות לצמיחה והתפתחות הפכו למרכזיים בשיקולי העובדים.

עבור מעסיקים, המציאות החדשה מציבה אתגרים משמעותיים, אך גם הזדמנויות. ארגונים שישכילו להסתגל, להקשיב לצרכי העובדים ולספק סביבת עבודה תומכת, גמישה ומשמעותית – הם אלה שיצליחו לגייס ולשמר את הטאלנטים הטובים ביותר.

כפי שצוין במחקר של ntoto77, המפתח להצלחה הוא להבין שמדובר בשינוי פרדיגמה ולא בתופעה חולפת. המעסיקים שיבינו זאת מוקדם ויפעלו בהתאם, יהיו אלה שייהנו מיתרון תחרותי משמעותי בשוק העבודה המשתנה.

המשיכו לעקוב אחר הנושא ב-חדשות77 – כל החדשות, הסיפורים והעדכונים, שם נמשיך לספק לכם ניתוחים וסקירות מעמיקות על המגמות המשפיעות על שוק העבודה הישראלי.