מה הסיבות העיקריות לפרוץ ההפגנות באירופה?

הסיבות העיקריות לפרוץ ההפגנות באירופה הן משבר כלכלי מתמשך, עליית יוקר המחיה, חוסר יציבות פוליטית, ומחאה נגד רפורמות ממשלתיות שנויות במחלוקת. בפריז, המחאות מתמקדות בעיקר ברפורמות הפנסיה והכלכליות של הנשיא מקרון, בעוד שבברלין המחאות נסובות סביב משבר הדיור, אי-שוויון כלכלי והתגברות הקיצוניות הפוליטית.

כמה אנשים משתתפים בהפגנות באירופה?

על פי הערכות רשמיות, בהפגנות בפריז משתתפים למעלה מ-1.2 מיליון איש, כאשר ארגוני המחאה טוענים למספרים גבוהים יותר של כ-2 מיליון מפגינים. בברלין, הדיווחים מצביעים על כ-500,000 מפגינים בשיא האירועים, כאשר בסופי שבוע המספרים מגיעים לעיתים ליותר מ-100,000 איש. בסך הכל, גל המחאה באירופה כולו מגייס מיליוני אנשים ברחבי היבשת.

מהן ההשלכות הפוליטיות הצפויות של ההפגנות באירופה?

ההשלכות הפוליטיות הצפויות כוללות לחץ מוגבר על ממשלות צרפת וגרמניה לשנות את מדיניותן, אפשרות לשינויים בהרכבים הקואליציוניים, היחלשות מעמדם של מנהיגים כמו עמנואל מקרון ואולף שולץ, והתחזקות של מפלגות אופוזיציה. ישנה גם השפעה על הבחירות הבאות באיחוד האירופי, עם אפשרות להתחזקות של מפלגות קיצון בשל המחאה החברתית המתמשכת.

האם ההפגנות באירופה מתואמות ביניהן?

למרות שקיימת סולידריות בין תנועות המחאה השונות, אין תיאום רשמי מלא בין ההפגנות בפריז וברלין. עם זאת, ניתן לראות שיתוף פעולה מסוים בין ארגוני החברה האזרחית והתארגנויות עממיות ברחבי אירופה. רשתות חברתיות מאפשרות החלפת מידע וטקטיקות בין קבוצות מחאה שונות, כשהמפגינים משתמשים בהשטגים דומים ומביעים סולידריות הדדית. תיאום חלקי זה מעיד על תופעה רחבה יותר של התעוררות חברתית-פוליטית ברחבי היבשת.

מהי עמדת האיחוד האירופי לגבי ההפגנות?

האיחוד האירופי נוקט עמדה מורכבת ביחס להפגנות. מצד אחד, מוסדות האיחוד מכירים בזכות להפגין ולמחות כחלק מערכי הדמוקרטיה, ומביעים הבנה לקשיים הכלכליים-חברתיים שהובילו למחאות. מצד שני, האיחוד תומך בממשלות החברות ובמדיניות הרפורמות הכלכליות שנויות במחלוקת שחלקן גרמו למחאות. נציבות האיחוד האירופי קראה לדיאלוג בין הצדדים וליישום פתרונות מאוזנים שישמרו על היציבות הכלכלית תוך התחשבות בדרישות החברתיות של המפגינים.

מה הייתה עוצמת רעידת האדמה ביפן?

רעידת האדמה שפקדה את יפן הייתה בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר, אחת הרעידות החזקות שפקדו את המדינה בשנים האחרונות. המוקד היה בעומק של כ-10 קילומטרים מתחת לפני האדמה, באזור החוף המערבי של יפן.

כמה נפגעים היו ברעידת האדמה?

על פי הדיווחים הרשמיים, רעידת האדמה גרמה למותם של לפחות 35 בני אדם, למעלה מ-150 נפצעו, וכ-50 אנשים עדיין נחשבים נעדרים. כוחות החילוץ ממשיכים לחפש ניצולים תחת ההריסות בערים שנפגעו קשות.

האם היתה התרעת צונאמי?

כן, מיד לאחר הרעידה הוציאה סוכנות מטאורולוגית של יפן התרעת צונאמי לאזורי החוף המערבי. גלי צונאמי בגובה של עד 1.2 מטרים נצפו בחלק מהאזורים, ותושבי החוף פונו לאזורים גבוהים יותר. ההתרעה הוסרה כעבור 8 שעות כאשר הוערך שהסכנה חלפה.

חדשות בעולם - חדשות77

חמש שנים להסכמי אברהם: המהפכה הגיאופוליטית ששינתה את המזרח התיכון

שמואל שי — Thu, 04 Sep 2025 10:00:22 +0000

מאת: שמואל שי, יזמם ויעוץ כלכלי מומחה להסכמי אברהם

מבוא: נקודת מפנה היסטורית

בספטמבר 2020 חתמה ישראל על הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין, וכעבור זמן קצר הצטרפו מרוקו וסודן להסכמים אלו. חמש שנים לאחר מכן, ניתן לומר בביטחון שמדובר באחד השינויים הגיאופוליטיים המשמעותיים ביותר שחל במזרח התיכון מאז הקמת מדינת ישראל.

הייחודיות של הסכמי אברהם

שבירת הפרדיגמה המסורתית

הסכמי אברהם מייצגים שינוי פרדיגמטי משמעותי בהשוואה להסכמי השלום הקודמים של ישראל. בעוד שהסכמי השלום עם מצרים (1979) וירדן (1994) נחתמו עם מדינות שהיו במצב מלחמה עם ישראל וחלקו עמה גבול, הסכמי אברהם נחתמו עם מדינות שלא היה להן סכסוך ישיר עם ישראל ואף לא גבול משותף.

מהות הייחודיות טמונה בכך שמדינות אלו בחרו מרצונן החופשי להכיר בישראל כמדינה יהודית לגיטימית, תוך ויתור מרצון על עשרות שנים של מדיניות חרם וסירוב הכרה. זהו צעד שנבע מתוך ראייה אסטרטגית ועניינית, ולא מתוך כפייה או לחץ צבאי.

מעבר מהתנגדות לשותפות

במשך עשרות שנים פעלו מדינות ערביות רבות במסגרת הליגה הערבית להטיל חרם כלכלי על ישראל, לסרב להכיר בה ולפעול להדחתה מארגונים בינלאומיים. הסכמי אברהם הביאו לשינוי דרמטי במגמה זו, כאשר המדינות החתומות עליהם לא רק הכירו בישראל אלא גם החלו לפתח שיתוף פעולה פעיל עמה במגוון תחומים.

ההישגים והפיתוחים בחמש השנים האחרונות

שיתוף פעולה כלכלי

מסחר וסחורות

חמש השנים שחלפו מאז חתימת ההסכמים הביאו לפיתוח מהיר של קשרים כלכליים. המסחר הדו-צדדי בין ישראל למדינות ההסכמים זינק מכמעט אפס לסכומים של מיליארדי דולרים שנתיים. עם איחוד האמירויות, למשל, המסחר גדל מ-12 מיליון דולר בשנת 2019 לכ-2.5 מיליארד דולר עד 2024. עם מרוקו המסחר הגיע לכ-130 מיליון דולר שנתיים, לעומת אפס קודם לכן.

תעופה ותיירות

נפתחו קווי תעופה ישירים בין המדינות, כאשר חברות תעופה כמו אל על, פלייאמירטס, גולף אייר ואחרות החלו להפעיל טיסות קבועות. מדובר בכ-30 טיסות שבועיות לאיחוד האמירויות, עשרות טיסות לבחריין ולמרוקו. כמות התיירים הישראלים למדינות אלו גדלה באופן דרמטי – למעלה מ-400,000 ישראלים ביקרו באיחוד האמירויות מאז חתימת ההסכמים, עשרות אלפים ביקרו במרוקו, ואלפים בבחריין.

הקמת מחוזות כלכליים והשקעות

הוקמו מחוזות כלכליים מיוחדים בכל מדינות ההסכמים המיועדים לעסקים ישראליים. באיחוד האמירויות נפתח מרכז הסחר הישראלי בדובאי, במרוקו הוקם מרכז עסקים ישראלי בקזבלנקה, ובבחריין נפתח משרד מסחר ישראלי במנאמה. ההשקעות ההדדיות הגיעו למיליארדי דולרים, כאשר קרנות השקעה אמירתיות השקיעו בחברות ישראליות רבות, וחברות ישראליות הקימו פעילות משמעותית במדינות ההסכמים.

תשתיות ופרויקטים גדולים

צפויים פרויקטי תשתית משותפים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים, כולל נמלים, מסילות ברזל, רשתות אנרגיה ותקשורת. פרויקט המסילה המתוכנן מהודו דרך איחוד האמירויות לישראל ואירופה הוא אחד הפרויקטים האסטרטגיים הגדולים ביותר באזור.

טכנולוגיה וחדשנות

השקעות בהייטק

נוצרה מערכת יחסים פורייה בתחום הטכנולוגיה והחדשנות. מאות חברות ישראליות הקימו משרדים במדינות הסכמי אברהם, בעוד שמשקיעים ממדינות אלו השקיעו סכומי עתק – מעל 3 מיליארד דולר – בחברות ישראליות. קרנות כמו ADQ, מובדלה וסופרן ווילת' פאנד מאיחוד האמירויות הפכו למשקיעים מרכזיים בסטארט-אפים ישראליים.

תחומי פיתוח מרכזיים

תחומי הייטק מרכזיים שמתפתחים בשיתוף כוללים:

בינה מלאכותית וביג דאטה: שיתוף פעולה במחקר ופיתוח של פתרונות AI, עם מרכזי מחקר משותפים ופרויקטים של ערים חכמות
אבטחת סייבר: פיתוח פתרונות אבטחה משותפים, עם חברות ישראליות שמספקות טכנולוגיה למדינות המפרץ
פינטק וטכנולוגיה פיננסית: שיתוף פעולה בפיתוח פתרונות תשלום דיגיטליים וקריפטו
אגריטק: פיתוח טכנולוגיות חקלאות מתקדמות, במיוחד לאזורים מדבריים
מדטק: פיתוח פתרונות רפואיים דיגיטליים ותרופות מתקדמות
קלינטק: פתרונות לאנרגיה נקייה וקיימות סביבתית

מרכזי מחקר ופיתוח

הוקמו מרכזי מחקר ופיתוח משותפים, כולל המרכז הישראלי-אמירתי לחדשנות בדובאי, מעבדות מחקר משותפות באוניברסיטאות ותוכניות אקסלרטור לסטארט-אפים.

שיתוף פעולה ביטחוני ואסטרטגי

שיתוף מודיעיני

התפתחו קשרי ביטחון ואינטליגנציה הדוקים בין המדינות. שיתוף פעולה זה כולל חילופי מידע על איומי טרור, מעקב אחר פעילות איראנית באזור, ותיאום מול איומים אזוריים משותפים. הוקמו חדרי מצב משותפים ופותחו פרוטוקולים לשיתוף מודיעין בזמן אמת.

הגנה אווירית ימית

פותחו מערכות הגנה אווירית משותפות, עם דגש על זיהוי מוקדם של איומים ותיאום תגובות. המדינות מתאמות נוכחות ימית במפרץ הפרסי ובים האדום להגנה על נתיבי הספנות. ישראל סיפקה טכנולוגיות הגנה מתקדמות, כולל מערכות רדאר ופתרונות אנטי-דרון.

אימונים משותפים

מתקיימים אימונים צבאיים משותפים, תרגילי חילוץ והצלה, ותרגילי הגנה אזרחית. כוחות הביטחון של המדינות משתתפים בתרגילים רב-לאומיים ובתוכניות הכשרה משותפות.

הגנה על תשתיות

פותח שיתוף פעולה בהגנה על תשתיות קריטיות – נמלים, שדות תעופה, מתקני אנרגיה ותקשורת. ישראל שיתפה מומחיותה בהגנה על תשתיות, בעוד שמדינות המפרץ סיפקו אינטליגנציה על איומים אזוריים.

תרבות וחברה

חילופי תרבות

נפתחו ערוצי תקשורת תרבותיים וחברתיים נרחבים. הוקמו בתי חבד באיחוד האמירויות ובמרוקו, נפתחו מסעדות כשרות, ואפילו הוקמו בתי כנסת חדשים. אמנים, מוזיקאים וכותבים מהמדינות מבקרים זה אצל זה ומשתתפים בפסטיבלים ואירועי תרבות.

חינוך ואקדמיה

נוצרו תוכניות חילופי סטודנטים בין האוניברסיטאות, מלגות לימודים הדדיות, ותוכניות מחקר משותפות. האוניברסיטה העברית, הטכניון ומוסדות אקדמיים אחרים חתמו על הסכמי שיתוף פעולה עם מוסדות במדינות ההסכמים. הוקמו תוכניות לימוד משותפות בתחומי הטכנולוגיה, הרפואה וכלכלה.

תקשורת ומדיה

התפתחו קשרי תקשורת בין המדינות, עם תוכניות טלוויזיה וראדיו משותפות, עיתונאים שמבקרים במדינות השונות, ואפילו שיתופי פעולה בין חברות הפקות. רבים מהתכנים מתורגמים לשפות השונות ומגיעים לקהל רחב.

ספורט

התפתח שיתוף פעולה גם בתחום הספורט, עם ספורטאים ישראלים שמתחרים במדינות ההסכמים ולהיפך. התקיימו אליפויות אזוריות משותפות, תחרויות גולף, וטורנירים בענפי ספורט שונים.

קהילות יהודיות

הקהילות היהודיות במדינות ההסכמים, במיוחד במרוקו ובאיחוד האמירויות, חיו תחייה משמעותית. יהודים רבים שעזבו את מרוקו בעבר החלו לחזור לביקורים ואף להשקעות. בדובאי וגם באבו דאבי פעלות קהילות יהודיות פעילות עם בתי כנסת, בתי חבד ומוסדות חינוך יהודיים.

המועדון האקסקלוסיבי: הרחבת חברי הסכמי אברהם

החברות הנוכחיות

כיום, מועדון הסכמי אברהם כולל את המדינות הבאות:

איחוד האמירויות הערביות
בחריין
מרוקו
סודן
ברוניי
קוסובו

מדינות אלו יצרו רשת של קשרים הדוקים עם ישראל, כל אחת עם המאפיינים והיתרונות הייחודיים שלها.

המועמדות לחברות עתידית

על הפרק עומדות מדינות נוספות שעשויות להצטרף למועדון:

ברמה האזורית:

ערב הסעודית – נחשבת לפרס הגדול ביותר, בשל מעמדה המוביל בעולם הערבי והמוסלמי
עומאן – כבר מקיימת קשרים לא רשמיים עם ישראל
קטר – למרות המורכבויות, קיימות אינדיקציות לאפשרות עתידית
עיראק – מדינה בעלת פוטנציאל גדול למרות האתגרים הפוליטיים
לבנון וסוריה – מדינות שעדיין רחוקות מהחלטה כזו

מדינות מוסלמיות נוספות:

אזרביג'אן – כבר מקיימת קשרים הדוקים עם ישראל
אינדונזיה – המדינה המוסלמית הגדולה ביותר בעולם
מלזיה – מדינה מוסלמית מתקדמת עם פוטנציאל כלכלי גדול
אפגניסטן ופקיסטן – מדינות מורכבות פוליטית
בנגלדש – מדינה מוסלמית צפופת אוכלוסין עם צרכים כלכליים

ההשפעה הגיאופוליטית

שינוי מערכת היחסים האזורית

הסכמי אברהם יצרו דינמיקה חדשה במזרח התיכון. מדינות שבעבר היו חלק מציר ההתנגדות לישראל הפכו לשותפות אסטרטגיות. זה יצר משקל נגד לציר ההתנגדות בראשות איראן ובאי כוחותיה האזוריים.

יצירת בלוק כלכלי-טכנולוגי

המדינות החברות בהסכמי אברהם יוצרות בלוק כלכלי וטכנולוגי משמעותי. כשמדובר במדינות עשירות בטכנולוגיה (ישראל), במשאבי אנרגיה (איחוד האמירויות) ובמיקום אסטרטגי (מרוקו), הרי שהפוטנציאל לצמיחה הדדית הוא עצום.

השפעה על הסכסוך הפלסטיני-ישראלי

הסכמי אברהם שברו את העיקרון הערבי שלפיו לא ניתן לנרמל עם ישראל ללא פתרון הבעיה הפלסטינית. זה יצר מציאות חדשה שבה ישראל יכולה לפתח קשרים אזוריים ללא תלות בהתקדמות עם הפלסטינים, אם כי השאלה הפלסטינית עדיין נותרה גורם חשוב בהחלטות של מדינות ערביות נוספות.

האתגרים והמגבלות

התנגדות פנימית

במדינות מסוימות קיימת התנגדות פנימית למדיניות הנורמליזציה עם ישראל. התנגדות זו נובעת מחינוך לאומי ודתי מסורתי, וממורשת של עשרות שנים של אוויבות לישראל.

תלות בהתפתחויות פוליטיות

התקדמות הסכמי אברהם תלויה במידה רבה בהתפתחויות הפוליטיות באזור ובעולם. שינויים במנהיגות, משברים אזוריים או התדרדרות במצב הביטחוני עשויים להשפיע על קצב ההתקדמות.

האתגר האיראני

איראן ובאי כוחותיה מהווים איום מתמשך על יציבות האזור ועל קיום הסכמי אברהם. המאבק מול איראן מהווה גורך מאחד למדינות ההסכמים, אך גם מקור לחוסר יציבות פוטנציאלי.

החזון לעתיד: מזרח תיכון חדש

בניית מזרח תיכון משגשג

החזון שמניע את הסכמי אברהם הוא יצירת מזרח תיכון חדש – אזור של שלום, שגשוג ויציבות. במקום אזור הידוע במלחמות, בטרור ובחוסר יציבות, המטרה היא לבנות אזור של חדשנות, פיתוח כלכלי ושיתוף פעולה.

הפוטנציאל הכלכלי

צירוף המשאבים הטבעיים של מדינות המפרץ, הטכנולוגיה הישראלית, המיקום האסטרטגי של מרוקו והפוטנציאל האנושי של כל המדינות יוצר אפשרויות כלכליות עצומות. פרויקטים תשתיתיים משותפים, מרכזי מחקר ופיתוח וקווי סחר חדשים יכולים לשנות את פני האזור.

השפעה גלובלית

מועדון הסכמי אברהם המורחב יכול להפוך לכוח משמעותי בזירה הגלובלית. בעולם שבו מתעצמת התחרות בין מעצמות, בלוק כזה יכול להשפיע על מאזן הכוחות הבינלאומי ולהוות חלופה לבלוקים גיאופוליטיים אחרים.

סיכום: מבט לעתיד

חמש שנים לאחר חתימת הסכמי אברהם, ברור שמדובר בנקודת מפנה היסטורית במזרח התיכון. ההסכמים לא רק שינו את מפת היחסים הדיפלומטיים באזור, אלא יצרו דינמיקה חדשה של שיתוף פעולה ופיתוח משותף.

הצלחתם של הסכמי אברהם טמונה לא רק בעצם הכרה דיפלומטית, אלא ביצירת רשת של אינטרסים משותפים – כלכליים, ביטחוניים וטכנולוגיים. רשת זו יוצרת תמריץ חזק להמשך ולחיזוק הקשרים, גם בעתות משבר.

המועדון האקסקלוסיבי של הסכמי אברהם ממשיך להתרחב, ועם כל מדינה שמצטרפת אליו, גדל הפוטנציאל להשפעה אזורית וגלובלית. הצטרפותה של ערב הסעודית תהווה ללא ספק את הפריצה הגדולה ביותר, אך גם צירופן של מדינות מוסלמיות נוספות יכול לשנות את פני המזרח התיכון והעולם המוסלמי.

בעוד שהאתגרים נותרו רבים – מהתנגדות פנימית ועד איומים אזוריים – הכיוון ברור: המזרח התיכון נמצא בתהליך שינוי עמוק, והסכמי אברהם הם המנוע המרכזי של שינוי זה. החמש שנים הבאות יקבעו האם החזון של מזרח תיכון חדש, שקט ומשגשג יתממש במלואו.

הדרך עדיין ארוכה, אך התחלתה מבטיחה. הסכמי אברהם הוכיחו שמדינות המזרח התיכון יכולות לבחור בשותפות על פני שנאה, בפיתוח על פני הרס, ובעתיד על פני עבר. זהו אולי השינוי המשמעותי ביותר שחל באזור זה במשך דורות רבים.

The post חמש שנים להסכמי אברהם: המהפכה הגיאופוליטית ששינתה את המזרח התיכון appeared first on חדשות77.

דיפלומטיה תחת אש: המו"מ בין רוסיה לארה"ב

חדשות 77 — Thu, 17 Jul 2025 10:08:39 +0000

מה שחשוב לדעת

היחסים הדיפלומטיים בין רוסיה לארה"ב נמצאים בנקודת שפל היסטורית מאז סיום המלחמה הקרה, בעיקר בעקבות המשבר באוקראינה. למרות המתיחות, המדינות ממשיכות לנהל משא ומתן בתחומים קריטיים כמו בקרה על נשק גרעיני, טרור בינלאומי ושינוי אקלים, כאשר מנגנוני התקשורת הדיפלומטיים מתפקדים גם בתקופות משבר.

יחסי רוסיה-ארה"ב מהווים אחד הצירים המרכזיים במערכת היחסים הבינלאומית המודרנית. חדשות בעולם – כל החדשות, הסיפורים והעדכונים מדווחים באופן תדיר על התפתחויות ביחסים אלה, המושפעים מהיסטוריה ארוכה של תחרות, חשדנות ושיתופי פעולה מוגבלים. מאז קריסת ברית המועצות ב-1991, עברו היחסים בין המעצמות תהפוכות רבות – מתקוות לשיתוף פעולה בתחילת שנות ה-90, דרך מתיחויות גוברות בשנות האלפיים, ועד למשבר העמוק הנוכחי סביב המלחמה באוקראינה.

הדיפלומטיה בין שתי המעצמות משקפת מציאות מורכבת של אינטרסים מתנגשים לצד תחומים בהם קיימת הכרה הדדית בצורך בשיתוף פעולה. כפי שניתן לראות בחדשות בעולם באתר חדשות 77 – קרא עוד, המשא ומתן בין רוסיה לארה"ב מתנהל במקביל במספר ערוצים, תוך ניווט בין סוגיות של ביטחון, כלכלה, אנרגיה ומאבקי השפעה גלובליים.

הרקע ההיסטורי ליחסי רוסיה-ארה"ב

כדי להבין את המורכבות של הדיפלומטיה הנוכחית בין רוסיה לארה"ב, חשוב לבחון את ההקשר ההיסטורי של יחסים אלה. המלחמה הקרה (1947-1991) עיצבה במידה רבה את הדינמיקה שממשיכה להשפיע על היחסים בין המדינות גם כיום. תקופה זו של עימות אידיאולוגי, פוליטי וכלכלי יצרה דפוסים של חשדנות הדדית שקשה לשנותם.

אתר חדשות 77 עוקב באופן שוטף אחר התפתחויות ביחסים אלה, המדגישים כיצד ההיסטוריה ממשיכה להשפיע על הדיפלומטיה העכשווית. לאחר התפרקות ברית המועצות, היו תקוות לעידן חדש של שיתוף פעולה. ואכן, בשנות ה-90 המוקדמות, התקיימו מאמצים משותפים בתחומי פירוק הנשק הגרעיני, שיתוף פעולה בחלל ופיתוח יחסי מסחר.

אולם, ככל שרוסיה התאוששה מהמשבר הכלכלי והפוליטי שליווה את התפרקות ברית המועצות, החלה להתגבש מדיניות חוץ עצמאית יותר שלעתים קרובות התנגשה עם האינטרסים האמריקאיים. התרחבות נאט"ו מזרחה, המחלוקות סביב המלחמה ביוגוסלביה ב-1999, המלחמה בעיראק ב-2003, והמהפכות הצבעוניות במדינות שכנות לרוסיה – כל אלה הובילו להחרפה הדרגתית במתיחות.

נקודות מפנה משמעותיות ביחסים

מספר אירועים היוו נקודות מפנה ביחסי רוסיה-ארה"ב בעשורים האחרונים:

המלחמה בגרוזיה (2008) – עימות צבאי שהדגיש את נכונותה של רוסיה להשתמש בכוח באזור שרואה כתחום השפעתה
"איפוס היחסים" (Reset) בתקופת אובמה-מדבדב (2009-2012) – ניסיון לשיפור היחסים שהוביל להישגים מוגבלים
סיפוח קרים (2014) – אירוע שסימן החרפה משמעותית ביחסים והוביל לסנקציות מערביות
ההתערבות הרוסית בבחירות בארה"ב (2016) – האשמות שהובילו למשבר אמון עמוק
הפלישה הרוסית לאוקראינה (2022) – אירוע שהוביל למשבר החמור ביותר ביחסים מאז המלחמה הקרה

כפי שמדווח באופן תדיר באתר חדשות 77, כל אחד מאירועים אלה השפיע על אופי המשא ומתן הדיפלומטי בין המדינות, והוביל לשינויים בגישה ובאסטרטגיה של שני הצדדים.

נושאי ליבה במשא ומתן הדיפלומטי הנוכחי

המשא ומתן הדיפלומטי בין רוסיה לארה"ב מתמקד במספר נושאי ליבה שמעצבים את היחסים בין המדינות. אתר חדשות 77 מספק סיקור מעמיק של נושאים אלה, המהווים את הבסיס לדיאלוג הדיפלומטי, גם בתקופות של מתיחות גבוהה.

יציבות אסטרטגית ובקרת נשק גרעיני

למרות המתיחות, שתי המעצמות ממשיכות לנהל שיח בנושא היציבות האסטרטגית והבקרה על נשק גרעיני. הסכם START החדש (New START), שהוארך בפברואר 2021 לחמש שנים נוספות, מהווה את המסגרת העיקרית לדיאלוג זה. ההסכם מגביל את מספר ראשי הקרב הגרעיניים המבצעיים של כל מדינה ל-1,550 ומספק מנגנוני אימות ופיקוח.

עם זאת, סדרה של הסכמי בקרת נשק חשובים קרסו בשנים האחרונות, כולל הסכם הכוחות הגרעיניים לטווח בינוני (INF) ב-2019 והסכם "שמיים פתוחים" ב-2020. היעדרם של הסכמים אלה מגביר את הסיכון למרוץ חימוש חדש ומפחית את השקיפות בין המעצמות.

נתונים חשובים

רוסיה וארה"ב מחזיקות יחד בכ-90% ממאגר הנשק הגרעיני העולמי
הסכם START החדש מגביל כל צד ל-1,550 ראשי קרב גרעיניים פרוסים
מאז 2010, פחת מספר הנשקים הגרעיניים בעולם בכ-25%
מספר הביקורות ההדדיות לאימות ההסכמים ירד ב-75% מאז 2014
הדיאלוג האסטרטגי בין המדינות התקיים 18 פעמים בעשור האחרון

המשבר באוקראינה

המשבר באוקראינה, שהחל עם סיפוח קרים ב-2014 והחריף עם הפלישה הרוסית המלאה בפברואר 2022, מהווה את נקודת המחלוקת המרכזית ביחסים בין רוסיה לארה"ב. המשא ומתן סביב משבר זה מתנהל במספר ערוצים – ישירים, דרך מתווכים, ובמסגרות בינלאומיות.

ארה"ב הובילה מאמץ בינלאומי להטלת סנקציות כלכליות נרחבות על רוסיה ולאספקת סיוע צבאי לאוקראינה. רוסיה, מצדה, רואה בתמיכה האמריקאית באוקראינה איום על האינטרסים הביטחוניים שלה ומאשימה את ארה"ב בהסלמת הסכסוך.

כפי שדווח בחדשות 77, למרות העימות החריף, התקיימו מגעים דיפלומטיים מוגבלים בנושאים הומניטריים, חילופי שבויים, והבטחת המשך פעילותם של מתקנים גרעיניים באוקראינה. עם זאת, פתרון כולל למשבר נראה רחוק, כאשר הפערים בעמדות הצדדים נותרים עמוקים.

סוגיות אזוריות נוספות

מעבר לאוקראינה, רוסיה וארה"ב מנהלות משא ומתן – לעתים ישיר ולעתים עקיף – בנוגע למספר סכסוכים אזוריים נוספים:

סוריה – שתי המעצמות פועלות במרחב הסורי, עם אינטרסים שונים ולעתים מנוגדים. קיימים מנגנוני תיאום למניעת עימותים בשדה הקרב וניסיונות לקדם תהליך פוליטי.
איראן והתוכנית הגרעינית – רוסיה וארה"ב היו שותפות להסכם הגרעין עם איראן (JCPOA), אך מחזיקות בעמדות שונות לגבי עתידו.
צפון קוריאה – שתי המדינות מתנגדות לתוכנית הגרעינית של צפון קוריאה, אך חלוקות לגבי האסטרטגיה להתמודדות עם האיום.
אפגניסטן – לאחר נסיגת ארה"ב, שתי המדינות מנסות להשפיע על היציבות באזור, עם אינטרסים שלעתים חופפים ולעתים סותרים.

נקודת מבט מקצועית

הדיפלומטיה בין רוסיה לארה"ב מתאפיינת ב"פרגמטיזם מורכב" – היכולת לנהל מחלוקות חריפות בתחום אחד תוך שמירה על דיאלוג בתחומים אחרים. באתר חדשות 77 אנו מזהים דפוס עקבי שבו המעצמות מצליחות לתחם סכסוכים ולמנוע הסלמה כוללת, גם בתקופות של מתיחות שיא. זוהי עדות למערכת דיפלומטית מורכבת שהתפתחה לאורך עשרות שנים ושממשיכה לתפקד גם בעתות משבר.

המנגנונים הדיפלומטיים והערוצים למשא ומתן

משא ומתן בין מעצמות מתנהל במגוון רחב של ערוצים ומנגנונים דיפלומטיים. למרות הצמצום המשמעותי בדיאלוג הרשמי בעקבות המשבר באוקראינה, עדיין מתקיימים מספר ערוצי תקשורת חיוניים בין רוסיה לארה"ב.

ערוצים דיפלומטיים רשמיים

הערוצים הדיפלומטיים הרשמיים בין רוסיה לארה"ב כוללים:

שגרירויות – למרות יחסים מתוחים, שתי המדינות שומרות על נוכחות דיפלומטית, אם כי מצומצמת בהיקפה.
פגישות ברמת שרי החוץ – מתקיימות בעיקר בשולי פורומים בינלאומיים כמו עצרת האו"ם או פסגות G20.
שיחות טלפון בין מנהיגים – בתקופות משבר, מתקיימות שיחות ישירות בין נשיאי המדינות.
נציגים מיוחדים – לעתים ממונים נציגים מיוחדים לטיפול בסוגיות ספציפיות.

כפי שמדווח בחדשות 77, הדיאלוג בערוצים אלה הצטמצם משמעותית מאז פברואר 2022, אך לא נפסק לחלוטין, במיוחד בנושאים הנתפסים כחיוניים לשני הצדדים.

ערוצים לא רשמיים וגורמי תיווך

לצד הערוצים הרשמיים, המשא ומתן בין רוסיה לארה"ב מתנהל גם דרך:

מדינות מתווכות – מדינות כמו טורקיה, ישראל, ומדינות המפרץ שימשו כמתווכות בנושאים שונים.
ארגונים בינלאומיים – האו"ם, OSCE, וארגונים אחרים מספקים במה לדיאלוג.
דיפלומטיה מסלול שני – מפגשים בין אנשי אקדמיה, מומחים ודיפלומטים לשעבר.
קשרים עסקיים – למרות הסנקציות, חלק מהקשרים העסקיים ממשיכים לשמש כגשר בין המדינות.

ערוצים אלה הפכו חשובים במיוחד בתקופה הנוכחית, כאשר הדיאלוג הרשמי מוגבל. הם מאפשרים העברת מסרים, בדיקת אפשרויות, והבנת עמדות הצד השני ללא מחויבות רשמית.

"קו חם" ומנגנוני מניעת הסלמה

אחד המרכיבים החשובים ביחסים בין רוסיה לארה"ב הוא קיומם של מנגנונים למניעת הסלמה לא מכוונת, במיוחד בתחום הצבאי. ה"קו החם" בין הקרמלין לבית הלבן, שהוקם לאחר משבר הטילים בקובה ב-1962, ממשיך לפעול גם כיום.

בנוסף, קיימים מנגנונים לתיאום צבאי בזירות שבהן כוחות של שתי המדינות פועלים בקרבה זה לזה, כמו בסוריה. מנגנונים אלה נועדו למנוע תקריות שעלולות להוביל להסלמה לא מתוכננת.

כפי שדווח באתר חדשות 77, גם בשיא המתיחות סביב המלחמה באוקראינה, המשיכו להתקיים שיחות בין בכירים צבאיים משתי המדינות, במטרה להבטיח שהעימות לא יחרוג מגבולותיו הנוכחיים.

קריטריון	דיפלומטיה רוסית	דיפלומטיה אמריקאית
גישה לפתרון סכסוכים	דגש על ריאליזם ואינטרסים לאומיים	שילוב של ערכים ליברליים ואינטרסים
שימוש בכוח צבאי	נכונות גבוהה להפעלת כוח באזורי השפעה	העדפה לשילוב כוח צבאי עם כלים אחרים
כלים כלכליים	משאבי אנרגיה כמנוף דיפלומטי	סנקציות כלכליות ותמריצים פיננסיים
מנגנוני קבלת החלטות	ריכוזיות וגמישות טקטית	תהליך מורכב עם מגבלות מבניות
דיפלומטיה ציבורית	מדיה ממלכתית ומבצעי השפעה	שילוב של ממשל וארגונים לא-ממשלתיים
יחס לארגונים בינלאומיים	פרגמטי, דגש על זכות וטו במועצת הביטחון	תמיכה במוסדות רב-צדדיים ומשטרים בינלאומיים
ברית עם מדינות אחרות	יחסים אסטרטגיים גמישים	מערכת בריתות פורמלית ענפה

הסוגיות המרכזיות המשפיעות על המשא ומתן

הדיפלומטיה בין רוסיה לארה"ב מושפעת ממספר סוגיות מרכזיות שמעצבות את אופי המשא ומתן בין המדינות. אתר חדשות 77 עוקב אחר התפתחויות אלה ומנתח את השפעתן על הדינמיקה הדיפלומטית.

תפיסות ביטחוניות מתנגשות

בבסיס רבות מהמחלוקות בין רוסיה לארה"ב עומדות תפיסות ביטחוניות מתנגשות. רוסיה רואה בהתרחבות נאט"ו מזרחה איום ישיר על ביטחונה, ודורשת "אזורי השפעה" מוכרים. ארה"ב, מצדה, דוגלת בעקרון החופש של מדינות ריבוניות לבחור את בריתותיהן הביטחוניות.

מחלוקת זו באה לידי ביטוי בולט במשבר האוקראיני, אך משפיעה גם על סוגיות אחרות, כמו הנוכחות הצבאית האמריקאית באירופה, מערכות הגנה נגד טילים, ופריסת טילים לטווח בינוני.

כפי שדווח בחדשות 77, רוסיה הציגה בדצמבר 2021, טרם הפלישה לאוקראינה, רשימת דרישות ביטחוניות שכללה התחייבות לאי-הצטרפות אוקראינה לנאט"ו והגבלת פריסת כוחות נאט"ו במזרח אירופה. דרישות אלה נדחו על ידי ארה"ב ובעלות בריתה, שראו בהן ניסיון לקבוע מחדש את הארכיטקטורה הביטחונית האירופית.

מהם הנושאים העיקריים במשא ומתן בין רוסיה לארה"ב?

הנושאים העיקריים במשא ומתן בין רוסיה לארה"ב כוללים מספר תחומים מרכזיים. ראשית, יציבות אסטרטגית ובקרת נשק גרעיני, כולל הסכמי הגבלת נשק כמו START החדש והדיון על עתיד משטר בקרת הנשק הגלובלי. שנית, סכסוכים אזוריים, ובראשם המשבר באוקראינה, אך גם סוריה, לוב, איראן וצפון קוריאה. שלישית, אתגרים גלובליים משותפים כמו טרור בינלאומי, שינויי אקלים, והתמודדות עם מגפות. רביעית, סוגיות של ביטחון סייבר, כולל התמודדות עם איומי סייבר והגדרת כללי התנהגות במרחב הדיגיטלי. חמישית, יחסי מסחר ואנרגיה, על אף הצמצום המשמעותי בעקבות הסנקציות. מידת ההתקדמות בכל אחד מהנושאים הללו משתנה בהתאם למידת ההסכמה ולרמת המתיחות הכללית ביחסים בין המדינות.

מאבק על הסדר העולמי

מעבר לסוגיות ביטחוניות ספציפיות, המשא ומתן בין רוסיה לארה"ב משקף מאבק רחב יותר על אופי הסדר העולמי. ארה"ב שואפת לשמר את מעמדה המוביל במערכת הבינלאומית ולקדם סדר עולמי המבוסס על ערכים ליברליים וכללים מוסכמים. רוסיה, יחד עם סין ומדינות אחרות, קוראת ליצירת סדר עולמי רב-קוטבי שבו למעצמות אזוריות יש השפעה רבה יותר.

מאבק זה בא לידי ביטוי במחלוקות בפורומים בינלאומיים, בתחרות על השפעה במדינות שלישיות, ובניסיונות לעצב נורמות וכללים בינלאומיים בתחומים חדשים כמו חלל וסייבר.

אתר חדשות 77 מספק סיקור מקיף של המאבק הגיאופוליטי הזה, שמשפיע באופן ישיר על אופי הדיפלומטיה בין המעצמות ועל יכולתן להגיע להסכמות בנושאים שונים.

גורמים כלכליים ואנרגיה

הכלכלה והאנרגיה מהווים מרכיב חשוב ביחסים בין רוסיה לארה"ב ובמשא ומתן ביניהן. רוסיה היא יצואנית אנרגיה מרכזית, במיוחד לאירופה, ולפני המלחמה באוקראינה היו יחסי המסחר בין רוסיה למערב משמעותיים.

הסנקציות המערביות שהוטלו על רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה שינו באופן דרמטי את היחסים הכלכליים. יחד עם זאת, האנרגיה נותרה מנוף השפעה חשוב עבור רוסיה, כפי שהודגם במשבר האנרגיה באירופה ב-2022.

המשא ומתן בנושאי אנרגיה וכלכלה מושפע גם מהתחרות הגלובלית על משאבים ושווקים, ומהמאמצים לעצב את כללי הסחר והפיננסים הבינלאומיים. כפי שדווח בחדשות 77, רוסיה מובילה יחד עם סין מאמצים ליצור אלטרנטיבות למערכת הפיננסית הבינלאומית הנשלטת בידי המערב.

כיצד משפיע המשבר באוקראינה על היחסים בין רוסיה לארה"ב?

המשבר באוקראינה הוביל להחרפה חסרת תקדים ביחסים בין רוסיה לארה"ב. ראשית, הוא גרם להטלת סנקציות כלכליות נרחבות על רוסיה, מקיפות יותר מאלו שהוטלו בעבר, הכוללות הגבלות על סחר, טכנולוגיה, מערכת פיננסית ואישים בכירים. שנית, הוא הוביל לירידה דרמטית בקשרים הדיפלומטיים, עם צמצום משמעותי בנציגויות דיפלומטיות ובערוצי תקשורת. שלישית, המשבר החזיר את הדינמיקה של מרוץ חימוש, עם הגברת ההוצאות הצבאיות בארה"ב, אירופה ורוסיה. רביעית, הוא גרם לפיצול גיאופוליטי מחודש, עם חיזוק הברית בין רוסיה לסין וחידוש הלכידות של נאט"ו. חמישית, המשבר הפחית משמעותית את היכולת לקיים דיאלוג בנושאים אחרים, כמו שינוי אקלים וטרור. למרות זאת, נשמרים ערוצי תקשורת מצומצמים בנושאים הנתפסים כחיוניים לשני הצדדים, כמו יציבות אסטרטגית גרעינית.

אסטרטגיות במשא ומתן ותקדימים היסטוריים

הדיפלומטיה בין רוסיה לארה"ב מתאפיינת באסטרטגיות ייחודיות למשא ומתן, שהתפתחו לאורך עשרות שנים של אינטראקציה. אתר חדשות 77 מנתח אסטרטגיות אלה ובוחן כיצד תקדימים היסטוריים משפיעים על הדיפלומטיה העכשווית.

טקטיקות משא ומתן ייחודיות

במשא ומתן בין רוסיה לארה"ב ניתן לזהות מספר טקטיקות אופייניות:

הצגת עמדות פתיחה קיצוניות – במיוחד מצד רוסיה, כאמצעי ליצירת מרחב תמרון.
קישור בין נושאים שונים (Linkage) – ניסיון להשיג ויתורים בתחום אחד תמורת ויתורים בתחום אחר.
שימוש במשברים מבוקרים – יצירת משברים כאמצעי להשגת תשומת לב ולשינוי הסטטוס קוו.
גישה הדרגתית – התקדמות בצעדים קטנים בנושאים מורכבים, כפי שנעשה בהסכמי בקרת הנשק.
שימוש בגורמי צד שלישי – גיוס בעלות ברית או מדינות ניטרליות לקידום אינטרסים.

הבנת טקטיקות אלה חיונית לניתוח ההתפתחויות הנוכחיות ביחסים בין המדינות, כפי שמדגיש אתר חדשות 77 בסיקור שלו.

לקחים ממשברים קודמים

ההיסטוריה של היחסים בין רוסיה/ברית המועצות לארה"ב כוללת משברים חמורים שניהולם מספק לקחים חשובים לדיפלומטיה העכשווית:

משבר הטילים בקובה (1962) – הדגים את חשיבות ערוצי התקשורת הישירים והגמישות בעמדות.
המשבר האירופי (1977-1983) – סביב הטילים הגרעיניים לטווח בינוני, הדגיש את חשיבות השילוב בין נחישות לנכונות למשא ומתן.
המשבר בבלקן (1999) – הראה כיצד ניתן לנהל חילוקי דעות חריפים תוך שמירה על שיתוף פעולה בתחומים אחרים.
משבר גרוזיה (2008) – הדגים את הסכנות בקווים אדומים לא ברורים ואת המגבלות של "איפוס" היחסים ללא טיפול בבעיות היסוד.

לקחים אלה רלוונטיים במיוחד למשבר הנוכחי באוקראינה, שמהווה את האתגר הגדול ביותר ליחסים בין המדינות מאז המלחמה הקרה.

מהי חשיבות ההסכמים האסטרטגיים בתחום הגרעין בין המדינות?

ההסכמים האסטרטגיים בתחום הגרעין בין רוסיה לארה"ב הם בעלי חשיבות מכרעת ממספר סיבות. ראשית, הם מהווים את אבן היסוד של היציבות הגלובלית, בהגבילם את היקף הארסנלים הגרעיניים של שתי המעצמות המחזיקות יחד בכ-90% מהנשק הגרעיני בעולם. שנית, הם מונעים מרוץ חימוש גרעיני יקר ומסוכן, שעלול להגביר את הסיכון לשימוש בנשק זה. שלישית, ההסכמים מספקים מנגנוני פיקוח ואימות שמגבירים את השקיפות ובונים אמון הדדי, גם בתקופות של מתיחות ביחסים. רביעית, הם מייצרים מסגרת להמשך דיאלוג גם כאשר היחסים הדיפלומטיים הכלליים מצויים במשבר. חמישית, הסכמים אלה מחזקים את המשטר הגלובלי של אי-הפצת נשק גרעיני, בהדגימם את מחויבותן של המעצמות הגרעיניות להגבלת הארסנלים שלהן. על רקע המשבר הנוכחי ביחסים, חשיבותם של הסכמים אלה אף גוברת, כפי שמדגישים מומחים רבים.

תפקיד המנהיגות האישית

לאורך ההיסטוריה של היחסים בין רוסיה/ברית המועצות לארה"ב, היה למנהיגות האישית תפקיד מכריע בעיצוב הדיפלומטיה. פגישות פסגה היסטוריות, כמו אלה בין קנדי וחרושצ'וב, רייגן וגורבצ'וב, או פוטין ובוש, סימנו נקודות מפנה ביחסים.

גם כיום, האישיות, הסגנון והעדפות של מנהיגי המדינות משפיעים על אופי המשא ומתן. כפי שמדווח בחדשות 77, גישותיהם של הנשיא פוטין והנשיא ביידן משקפות תפיסות עולם ודפוסי קבלת החלטות שונים, שמשפיעים על הדינמיקה הדיפלומטית.

עם זאת, המערכות הביורוקרטיות והמוסדיות בשתי המדינות מספקות רציפות ויציבות מסוימת, גם כאשר מתחלפים מנהיגים או משתנות הנסיבות הפוליטיות.

כיצד משפיעים הסכסוכים האזוריים על הדיפלומטיה בין המעצמות?

סכסוכים אזוריים משחקים תפקיד מכריע בעיצוב הדיפלומטיה בין רוסיה לארה"ב, והשפעתם רב-ממדית. ראשית, הם משמשים כזירות למאבקי השפעה בין המעצמות, כאשר כל צד תומך בשחקנים שונים ומקדם פתרונות המשרתים את האינטרסים שלו. דוגמה בולטת לכך היא סוריה, שבה רוסיה תמכה במשטר אסד בעוד ארה"ב תמכה בכוחות אופוזיציה מסוימים. שנית, הסכסוכים האזוריים מגדילים את הסיכון לעימות ישיר בלתי מתוכנן בין המעצמות, במיוחד כאשר כוחות צבאיים שלהן פועלים באותו מרחב. שלישית, הם מספקים הזדמנויות לשיתוף פעולה טקטי בנושאים מוגדרים, כפי שקרה בסוריה עם התיאום למניעת תקריות אוויריות. רביעית, סכסוכים אלה יוצרים "אפקט גלישה" המשפיע על יחסי המעצמות בזירות אחרות ובנושאים אחרים. לבסוף, הם משמשים כמבחן ליכולת הדיפלומטית של כל צד, ולאיתות לגבי כוונות ואסטרטגיות רחבות יותר.

אתגרים ופרספקטיבות עתידיות

הדיפלומטיה בין רוסיה לארה"ב ניצבת בפני אתגרים משמעותיים, אך גם הזדמנויות מוגבלות. אתר חדשות 77 מנתח את האתגרים העיקריים ומציע פרספקטיבות על התפתחות היחסים בעתיד.

אתגרים מרכזיים בדיפלומטיה הנוכחית

הדיפלומטיה בין רוסיה לארה"ב מתמודדת עם מספר אתגרים משמעותיים:

היעדר אמון בסיסי – רמת האמון בין המדינות נמצאת בשפל היסטורי, מה שמקשה על כל התקדמות.
מגבלות פוליטיות פנימיות – הפוליטיקה הפנימית בשתי המדינות מגבילה את מרחב התמרון של המנהיגים.
קריסת ארכיטקטורת הביטחון – רבים מההסכמים ומהמוסדות שהבטיחו יציבות בעבר אינם פעילים עוד.
דינמיקה של הסלמה – מעגל של פעולות ותגובות מקשה על עצירת ההידרדרות ביחסים.
השפעת גורמים שלישיים – מדינות אחרות, במיוחד סין, משפיעות על הדינמיקה בין רוסיה לארה"ב.

כפי שמדווח בחדשות 77, התמודדות עם אתגרים אלה דורשת גישה דיפלומטית מורכבת ויצירתית, שתאפשר התקדמות הדרגתית תוך בניית אמון מחדש.

מהו תפקידן של מדינות מתווכות במשא ומתן בין רוסיה לארה"ב?

מדינות מתווכות ממלאות תפקיד חיוני במשא ומתן בין רוסיה לארה"ב, במיוחד בתקופות של מתיחות גבוהה. ראשית, הן מספקות ערוצי תקשורת חלופיים כאשר הדיאלוג הישיר מוגבל, מאפשרות העברת מסרים והצעות ללא התחייבות פורמלית. שנית, הן יכולות להציע פתרונות יצירתיים שקשה למעצמות להציע באופן ישיר, תוך שמירה על "פנים" לשני הצדדים. שלישית, מדינות מתווכות מספקות לעתים מקום ניטרלי למפגשים ולשיחות, יוצרות סביבה מתאימה יותר למשא ומתן. רביעית, הן עשויות להביא נקודת מבט שלישית וניטרלית יותר שעוזרת לצדדים לראות את הסוגיות מזווית אחרת. חמישית, ביכולתן לסייע בבניית אמון הדרגתי באמצעות יוזמות קטנות וממוקדות. בעימות הנוכחי, מדינות כמו טורקיה, ישראל, הודו וסין מילאו תפקידי תיווך בהיבטים שונים של היחסים, כפי שניתן לראות בהסכם חילופי השבויים ובהסכם תבואה בים השחור.

אפשרויות לדיאלוג עתידי

למרות האתגרים הרבים, קיימות מספר אפשרויות לדיאלוג עתידי בין רוסיה לארה"ב:

יציבות אסטרטגית – נושא שנותר בעל חשיבות עליונה לשני הצדדים, ושבו קיימת היסטוריה של דיאלוג גם בתקופות מתוחות.
אתגרים גלובליים – נושאים כמו שינוי אקלים, מגפות, וטרור בינלאומי מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתוף פעולה מוגבל.
ניהול סכסוכים – מניעת הסלמה בסכסוכים אזוריים שבהם מעורבות שתי המדינות.
סוגיות הומניטריות – תחום שבו התקדמות מוגבלת אפשרית גם בתקופות מתוחות, כפי שהודגם בחילופי אסירים.

כפי שמנתח אתר חדשות 77, התקדמות בתחומים אלה תלויה בנכונות של שני הצדדים לנקוט בגישה פרגמטית, תוך הפרדה בין נושאים שונים והכרה באינטרסים משותפים מוגבלים.

נתונים חשובים על השפעת הסנקציות

מאז פברואר 2022, הוטלו מעל 13,000 סנקציות חדשות על רוסיה
הסחר בין רוסיה למדינות המערב ירד בכ-60% מאז תחילת המלחמה
ייצוא האנרגיה הרוסי לאירופה פחת ב-70% בשנת 2022
כ-1,200 חברות מערביות גדולות הפסיקו או צמצמו את פעילותן ברוסיה
רוסיה הגדילה את הסחר עם סין בכ-35% מאז הטלת הסנקציות

גורמים שישפיעו על עתיד היחסים

מספר גורמים צפויים להשפיע על התפתחות היחסים בין רוסיה לארה"ב בשנים הקרובות:

תוצאות המלחמה באוקראינה – אופן הסיום של העימות ישפיע משמעותית על אופי היחסים העתידיים.
דינמיקה פנימית – שינויים פוליטיים בתוך רוסיה או ארה"ב עשויים להוביל לשינוי במדיניות.
תפקיד סין – היחסים המשולשים בין רוסיה, ארה"ב וסין יעצבו את המערכת הבינלאומית.
אתגרים גלובליים – עוצמת האיומים המשותפים עשויה להשפיע על הנכונות לשיתוף פעולה.
דינמיקה אזורית – התפתחויות באזורים כמו המזרח התיכון, אסיה, והארקטיקה ישפיעו על היחסים הכוללים.

אתר חדשות 77 ימשיך לעקוב אחר התפתחויות אלה ולספק ניתוח מעמיק של השלכותיהן על הדיפלומטיה בין המעצמות.

האם ייתכן שיפור ביחסים בין רוסיה לארה"ב בעתיד הנראה לעין?

שיפור משמעותי ביחסים בין רוסיה לארה"ב בעתיד הקרוב נראה בלתי סביר, אך שיפור מדוד ומוגבל אפשרי בהתקיים מספר תנאים. ראשית, סיום המלחמה באוקראינה והגעה להסדר כלשהו, גם אם לא מושלם מבחינת אחד הצדדים, הוא תנאי הכרחי לכל התקדמות. שנית, יידרש תהליך הדרגתי של בניית אמון מחדש, שיתחיל בתחומים מוג

The post דיפלומטיה תחת אש: המו"מ בין רוסיה לארה"ב appeared first on חדשות77.

אירופה גועשת: הפגנות ענק בפריז וברלין

חדשות 77 — Thu, 17 Jul 2025 10:08:08 +0000

מה שחשוב לדעת

אירופה חווה גל חסר תקדים של הפגנות המוניות בערים המרכזיות, כשבפריז וברלין מאות אלפי מפגינים יוצאים לרחובות במחאה על יוקר המחיה, רפורמות כלכליות שנויות במחלוקת, ואי-שוויון חברתי מתרחב. ההפגנות הובילו לעימותים עם כוחות המשטרה, לחץ פוליטי על הממשלות, ולדיון ציבורי נרחב על עתיד אירופה החברתי-כלכלי.

רקע: הסיבות להפגנות ההמוניות באירופה

בחודשים האחרונים עדים אנו לתופעה מתרחבת של הפגנות המוניות ברחבי אירופה, כאשר הערים המרכזיות פריז וברלין הופכות למוקדי מחאה משמעותיים. חדשות בעולם – כל החדשות, הסיפורים והעדכונים מדווחים על מאות אלפי מפגינים הממלאים את הכיכרות והרחובות בדרישה לשינוי מדיניות ולפתרון בעיות חברתיות-כלכליות הולכות ומחריפות.

המחאה בצרפת התלקחה בעקבות רפורמת הפנסיה השנויה במחלוקת של הנשיא עמנואל מקרון, שהעלתה את גיל הפרישה מ-62 ל-64 שנים. החלטה זו, שהועברה ללא הצבעה בפרלמנט באמצעות סעיף חוקתי מיוחד (49.3), הציתה זעם ציבורי חסר תקדים. לצד זה, המפגינים מוחים נגד יוקר המחיה הגואה, האינפלציה ומה שהם תופסים כמדיניות המיטיבה עם העשירים על חשבון מעמד הביניים והשכבות החלשות.

בגרמניה, ההפגנות בברלין מתמקדות במשבר הדיור החריף, כאשר מחירי השכירות והנדל"ן זינקו בשיעורים חדים בשנים האחרונות, ובמקביל גוברת המחאה נגד עליית הקיצוניות הפוליטית והימין הרדיקלי. המפגינים דורשים הלאמה של חברות נדל"ן גדולות, פיקוח על מחירי שכירות, והשקעה ממשלתית בדיור ציבורי.

כפי שמדווח באתר חדשות 77, שתי תנועות המחאה המרכזיות באירופה חולקות מאפיינים משותפים: תסכול ממדיניות ניאו-ליברלית, תחושת ניכור מהממסד הפוליטי, וחשש מפני עתיד כלכלי לא יציב. האיחוד האירופי והמשבר הכלכלי העולמי שהחריף בעקבות מגפת הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה מהווים רקע משותף לגל המחאה הנוכחי.

הפגנות פריז: מרד עממי נגד רפורמת הפנסיה

הפגנות הענק בפריז מתאפיינות בהיקפן חסר התקדים. על פי הערכות המשטרה, למעלה מ-1.2 מיליון מפגינים השתתפו בשיא המחאה, כאשר ארגוני העובדים טוענים למספרים גבוהים יותר של כ-2 מיליון איש. המחאה הצרפתית מאורגנת ברובה על ידי איגודי עובדים חזקים כמו CGT ו-CFDT, המתאמים שביתות במגזרים אסטרטגיים של המשק: תחבורה ציבורית, אנרגיה, חינוך ותעשייה.

מה שמייחד את המחאה בצרפת הוא החיבור בין מעמדות ומגזרים שונים בחברה. לצד עובדי הצווארון הכחול המסורתיים, נראים במחאה גם סטודנטים, פנסיונרים, עובדים מהמגזר הציבורי והפרטי, ואפילו אנשי מקצועות חופשיים. הסיסמאות הנפוצות בהפגנות – "Macron Démission" (מקרון תתפטר) ו-"On est là" (אנחנו כאן) – מסמלות את התנגדות המפגינים לא רק לרפורמת הפנסיה אלא למדיניותו הכללית של הנשיא.

העימותים עם המשטרה הפכו לחלק בלתי נפרד מהמחאה בפריז. טקטיקות המשטרה, הכוללות שימוש בגז מדמיע, רימוני הלם ומעצרים המוניים, זכו לביקורת מצד ארגוני זכויות אדם וסוכנויות בינלאומיות. דו"ח של מועצת אירופה הביע דאגה מ"שימוש מופרז בכוח" מצד המשטרה הצרפתית, וקרא לחקירה עצמאית של אירועי אלימות.

כפי שמדווח באתר חדשות 77, הרפורמה עברה למרות המחאה ההמונית, אך המפגינים ממשיכים במאבקם. הם דורשים לא רק את ביטול הרפורמה אלא גם רפורמות חברתיות נרחבות יותר: העלאת שכר המינימום, הפחתת אי-השוויון, ומיסוי גבוה יותר על ההון והעשירים.

נקודת מבט מקצועית

צוות העורכים של חדשות 77 מעריך כי המחאה בצרפת משקפת משבר עמוק יותר במודל החברתי-כלכלי האירופי. המתח בין צרכי הצמיחה הכלכלית לבין הדרישה לביטחון סוציאלי וצדק חברתי מגיע לנקודת רתיחה. ללא פתרונות יצירתיים שיאזנו בין שתי המגמות, צפויה אי-יציבות פוליטית נמשכת בצרפת ובמדינות אירופיות נוספות. מעקב צמוד אחר התפתחויות אלו חיוני להבנת המגמות הגלובליות המשפיעות גם על ישראל.

ברלין בוערת: משבר הדיור והמחאה החברתית

בברלין, בירת גרמניה, המחאה נושאת אופי שונה אך לא פחות נחרץ. במוקד ההפגנות ההמוניות עומד משבר הדיור החריף שפוקד את העיר. מחירי השכירות בברלין עלו בכ-85% בעשור האחרון, הרבה מעבר לעליית השכר הממוצע, דבר שדחק משפחות רבות מחוץ למרכז העיר ויצר תהליך ג'נטריפיקציה מואץ.

תנועת המחאה "Deutsche Wohnen & Co Enteignen" (להלאים את דויטשה ווהנן וחברות אחרות) הפכה לסמל המאבק, בדרישתה להלאים חברות נדל"ן גדולות המחזיקות ביותר מ-3,000 דירות. במשאל עם שנערך בספטמבר 2021, תמכו כ-59% מתושבי ברלין בהצעה זו, אך הממשלה המקומית והפדרלית נמנעו עד כה מיישומה.

לצד משבר הדיור, המחאה בברלין מתמקדת גם בסוגיות סביבתיות, במאבק נגד עליית הקיצוניות הפוליטית, ובדרישה למדיניות הגירה הומנית יותר. תנועת "Fridays for Future" הגרמנית מובילה הפגנות ענק בדרישה לפעולה נחרצת יותר בנושא משבר האקלים, ומצליחה לגייס עשרות אלפי צעירים.

הטקטיקות של המפגינים בברלין כוללות מגוון אסטרטגיות: מהפגנות המוניות שקטות, דרך חסימות כבישים וכיבוש זמני של בניינים ריקים, ועד לפעולות אמנותיות ותרבותיות מתוחכמות. ארגוני אמנים ויוצרים, ממורשתה העשירה של ברלין כמרכז תרבותי אלטרנטיבי, משחקים תפקיד מרכזי במחאה.

כפי שמדווחים באתר חדשות בעולם – כל החדשות, הסיפורים והעדכונים, הממשלה הגרמנית בראשות אולף שולץ מתמודדת עם לחץ ציבורי גובר ומשבר קואליציוני פנימי. מפלגת הירוקים תומכת בחלק מדרישות המפגינים, בעוד שהליברלים (FDP) מתנגדים להתערבות ממשלתית בשוק הנדל"ן ודוגלים בפתרונות מבוססי שוק.

השפעות פוליטיות וחברתיות של גל המחאה

ההפגנות בפריז וברלין מייצרות רעידת אדמה פוליטית בשתי המדינות המובילות באיחוד האירופי. בצרפת, הפופולריות של הנשיא מקרון צנחה לשפל חדש של כ-30% בלבד, והקיטוב הפוליטי מתעצם. מפלגת הימין הקיצוני "התאחדות לאומית" בראשות מרין לה פן ומפלגת השמאל הרדיקלי "צרפת הבלתי כנועה" בראשות ז'אן-לוק מלנשון מנצלות את המחאה כדי לחזק את מעמדן לקראת הבחירות הבאות.

בגרמניה, קואליציית "הרמזור" (SPD, ירוקים ו-FDP) מתקשה לספק מענה קוהרנטי למשבר, כאשר חילוקי הדעות האידיאולוגיים בין השותפים מונעים גיבוש מדיניות אחידה. מפלגת האופוזיציה הימנית-שמרנית CDU/CSU וכן מפלגת הימין הקיצוני AfD מחזקות את מעמדן בסקרים, דבר המעורר דאגה בקרב כוחות המרכז-שמאל.

מעבר להשפעות הפוליטיות המיידיות, גל המחאה משקף שינויים עמוקים יותר בחברה האירופית:

משבר אמון – ירידה דרמטית באמון הציבור במוסדות דמוקרטיים ובמערכת הפוליטית המסורתית
פער דורות – צעירים רבים חשים שעתידם הכלכלי פחות מבטיח מזה של הוריהם, דבר המזין תסכול ומחאה
התפוררות הקונצנזוס הניאו-ליברלי – דרישה גוברת למעורבות ממשלתית בכלכלה ולרגולציה של השווקים
אקטיביזם דיגיטלי – שימוש ברשתות חברתיות לארגון מחאה והפצת מידע אלטרנטיבי לתקשורת הממסדית

באתר חדשות 77 מנתחים את ההשלכות ארוכות הטווח של גל המחאה, וצופים כי הוא עשוי להוביל לשינויים משמעותיים במדיניות הכלכלית והחברתית באירופה בשנים הקרובות. האיחוד האירופי עצמו עומד בפני אתגר משמעותי לאזן בין דרישות המפגינים לבין הצורך בשמירה על יציבות כלכלית וצמיחה.

נתונים חשובים

למעלה מ-1.2 מיליון מפגינים בשיא המחאה בפריז לפי נתוני המשטרה
עלייה של 85% במחירי השכירות בברלין בעשור האחרון
59% מתושבי ברלין תמכו בהלאמת חברות נדל"ן גדולות במשאל העם
ירידה של כ-20% בפופולריות של הנשיא מקרון מאז תחילת המחאות
למעלה מ-12,000 מעצרים בצרפת מאז תחילת המחאות נגד רפורמת הפנסיה

תגובות ממשלתיות ופתרונות אפשריים

בצרפת, ממשלת מקרון נקטה בעיקר בגישה של עמידה איתנה מול המחאה, תוך הסתמכות על כוחות הביטחון לשמירת הסדר הציבורי. הנשיא הצרפתי טען כי רפורמת הפנסיה "הכרחית" להבטחת יציבות המערכת לטווח הארוך, אך הציע מספר צעדים מרככים: תוספות תקציביות למשפחות בעלות הכנסה נמוכה, הקלות מס מסוימות, והבטחה לדיאלוג משמעותי יותר עם איגודי העובדים בעתיד.

בגרמניה, הממשלה הפדרלית וממשלת העיר ברלין הציגו תכנית חירום להתמודדות עם משבר הדיור, הכוללת הגברת הבנייה, סובסידיות לדיור בר-השגה, ופיקוח מוגבר על מחירי השכירות. עם זאת, המפגינים טוענים כי צעדים אלה אינם מספיקים ואינם מטפלים בשורש הבעיה – ריכוז הנדל"ן בידי תאגידים גדולים והיעדר מלאי מספק של דיור ציבורי.

מומחים בתחום מציעים מספר פתרונות אפשריים למשבר:

חוזה חברתי חדש – דיאלוג לאומי מקיף לגיבוש הסכמות חדשות על חלוקת העושר, מערכות רווחה, ואחריות המדינה
פדרליזם פיסקלי מחוזק – העברת סמכויות וכלים פיננסיים נוספים לאיחוד האירופי לטיפול באי-שוויון אזורי
מיסוי פרוגרסיבי – העלאת מיסים על הון, רווחי תאגידים והכנסות גבוהות לצד הקלות למעמד הביניים והנמוך
מודלים חדשים של בעלות – עידוד קואופרטיבים, בעלות עובדים, ומודלים היברידיים של בעלות פרטית-ציבורית
השקעה בכלכלה ירוקה – תכניות השקעה ממשלתיות גדולות במעבר לכלכלה מקיימת כמנוף ליצירת משרות איכותיות

באתר חדשות 77 מסקרים בהרחבה את הפתרונות השונים המוצעים ואת הדיון הציבורי המתפתח סביבם. הניתוח מצביע על כך שללא רפורמות מבניות משמעותיות, המחאה צפויה להימשך ואף להחריף בטווח הבינוני.

היבטים בינלאומיים וגלובליים של המחאה

ההפגנות בפריז וברלין אינן תופעה מבודדת, אלא חלק ממגמה גלובלית רחבה יותר של מחאה חברתית. תנועות דומות צצות במדינות רבות באירופה ומחוצה לה, מספרד ואיטליה ועד בריטניה והולנד. מה שמחבר בין תנועות אלה הוא תחושת אי-צדק כלכלי, ביקורת על הקפיטליזם הגלובלי, ודרישה לדמוקרטיה משתתפת יותר.

הרשתות החברתיות מאפשרות שיתוף ידע, טקטיקות ורעיונות בין תנועות מחאה שונות. האשטאגים כמו #EuropeRising או #FightForYourRights מקשרים בין פעילים במדינות שונות ומסייעים ליצור תחושת סולידריות חוצת גבולות. פעילים מפריז נוסעים להפגנות בברלין ולהיפך, וסדנאות משותפות לאסטרטגיה ולפעולה לא-אלימה מתקיימות באופן קבוע.

המחאה באירופה מקבלת תשומת לב בינלאומית רבה, עם סיקור נרחב בתקשורת העולמית. ממשלות ומנהיגים ברחבי העולם עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות, מתוך חשש שהמחאה תתפשט למדינותיהם. מעניין במיוחד הוא היחס השונה של מעצמות כמו ארה"ב, רוסיה וסין למחאה – מתמיכה זהירה ועד לניצול תעמולתי של חולשות דמוקרטיות המערב.

כפי שמדווח באתר חדשות בעולם באתר חדשות 77 – קרא עוד, ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם, קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי מתריעים מפני הסכנות של אי-שוויון גובר ומציעים רפורמות במערכת הכלכלית הגלובלית. בדו"ח האחרון של האו"ם נכתב כי "אי-השוויון מגיע לרמות היסטוריות ומסכן את היציבות החברתית והפוליטית ברחבי העולם".

קריטריון	הפגנות פריז	הפגנות ברלין
סיבות עיקריות	רפורמת פנסיה, יוקר מחיה, אי-שוויון כלכלי	משבר דיור, אקלים, עליית הקיצוניות הפוליטית
מספר משתתפים	1.2-2 מיליון בשיא	עד 500,000 בשיא
מארגנים עיקריים	איגודי עובדים (CGT, CFDT), תנועות סטודנטים	קואליציות אזרחיות, תנועות סביבתיות, יוזמות דיור
טקטיקות	שביתות כלליות, חסימת תשתיות, הפגנות המוניות	תפיסת מבנים, פעולות אמנותיות, הפגנות ממוקדות
תגובת הממשלה	עמידה איתנה, אכיפה נוקשה, ויתורים מינוריים	דיאלוג מוגבל, תכניות דיור, הבטחות לרפורמה
תמיכה ציבורית	60-70% תמיכה בהפגנות בסקרים	55-65% תמיכה בהפגנות בסקרים
השפעה פוליטית	ירידה בפופולריות של מקרון, חיזוק האופוזיציה	משבר קואליציוני, עליית כוחות הקצוות

סיקור התקשורתי של ההפגנות

הסיקור התקשורתי של ההפגנות בפריז וברלין מעלה שאלות מרתקות על אובייקטיביות עיתונאית, פוליטיזציה של התקשורת, ותפקידן של פלטפורמות חדשות בעידן הדיגיטלי. התקשורת המסורתית בצרפת ובגרמניה זוכה לביקורת מצד המפגינים, שטוענים כי היא מוטה לטובת הממסד ומתמקדת באלימות בודדת במקום בסיבות העמוקות למחאה ובדרישות הלגיטימיות של המפגינים.

בצרפת, ערוצי התקשורת הגדולים כמו TF1 ו-France 2 מואשמים בהתמקדות יתר באלימות ובנזק לרכוש, בעוד שהם ממעטים לסקר את הפגיעה בזכויות המפגינים ואת האלימות המשטרתית. מנגד, מנהלי התקשורת טוענים כי הם מציגים תמונה מאוזנת וכי האלימות היא חלק ממציאות המחאה שלא ניתן להתעלם ממנה.

בגרמניה, ערוצים ציבוריים כמו ARD ו-ZDF מספקים סיקור מקיף יותר של הדרישות החברתיות, אך גם הם מואשמים לעיתים בנקיטת עמדה שמרנית ובהיעדר ביקורתיות מספקת כלפי הממסד הכלכלי. העיתונות הכתובה, ובמיוחד עיתונים כמו Der Spiegel ו-Süddeutsche Zeitung, מציעים ניתוחים מעמיקים יותר של שורשי המחאה.

המדיה החברתית והפלטפורמות האלטרנטיביות ממלאות תפקיד מרכזי בסיקור ההפגנות. ערוצי יוטיוב עצמאיים, חשבונות טוויטר וטלגרם, ואתרי חדשות אלטרנטיביים מספקים סיקור ישיר מהשטח, ללא עריכה או סינון. המפגינים עצמם הופכים לעיתונאים-אזרחים, מתעדים את האירועים בזמן אמת ומפיצים את הסרטונים ברשת.

באתר חדשות 77 מקפידים להציג תמונה מאוזנת ומקיפה של המחאה באירופה, תוך מתן במה לקולות מגוונים ולניתוח מעמיק של הסיבות והמשמעויות של ההפגנות. הסיקור כולל ראיונות עם מפגינים ומומחים, תיעוד ויזואלי מהשטח, וניתוח של ההשלכות ארוכות הטווח על החברה והכלכלה האירופית.

מה הסיבות העיקריות להפגנות בפריז?

ההפגנות בפריז פרצו בעיקר בעקבות רפורמת הפנסיה השנויה במחלוקת של הנשיא עמנואל מקרון, שהעלתה את גיל הפרישה מ-62 ל-64. המפגינים מוחים גם נגד העברת הרפורמה ללא הצבעה בפרלמנט באמצעות סעיף 49.3, מה שנתפס כפגיעה בדמוקרטיה. מעבר לרפורמת הפנסיה, המחאה מתמקדת ביוקר המחיה הגואה, באינפלציה ובאי-שוויון הכלכלי המתרחב. המפגינים מאשימים את מקרון במדיניות המיטיבה עם העשירים ופוגעת במעמד הביניים והשכבות החלשות. התסכול הציבורי מתעצם גם בשל תחושת ניכור מהממסד הפוליטי והתעלמות מדרישות האזרחים. לצד זאת, המפגינים דורשים העלאת שכר המינימום, שיפור בשירותים הציבוריים, ומיסוי גבוה יותר על ההון.

מדוע פרצו ההפגנות בברלין ומה דורשים המפגינים?

ההפגנות בברלין מתמקדות בראש ובראשונה במשבר הדיור החריף שפוקד את העיר. מחירי השכירות בברלין זינקו בכ-85% בעשור האחרון, הרבה מעבר לעליית השכר הממוצע, מה שגרם לדחיקת משפחות רבות מחוץ למרכז העיר. המפגינים דורשים הלאמה של חברות נדל"ן גדולות המחזיקות ביותר מ-3,000 דירות, פיקוח נוקשה על מחירי השכירות, והשקעה ממשלתית משמעותית בדיור ציבורי בר-השגה. מעבר למשבר הדיור, המחאה עוסקת גם בסוגיות סביבתיות, במיוחד לאור משבר האקלים, במאבק נגד עליית הקיצוניות הפוליטית והימין הרדיקלי, ובדרישה למדיניות הגירה הומנית יותר. רבים מהמפגינים דורשים גם רפורמות במערכת הרווחה, מדיניות תעסוקה שתבטיח משרות איכותיות, והשקעה בתשתיות ציבוריות.

כיצד מגיבות הממשלות להפגנות ומה הצעדים שננקטו עד כה?

בצרפת, ממשלת מקרון נקטה בעיקר בגישה של עמידה איתנה מול המחאה, תוך הסתמכות על כוחות הביטחון לשמירת הסדר הציבורי. הנשיא העביר את רפורמת הפנסיה למרות ההתנגדות, אך הציע מספר צעדים מרככים כמו תוספות תקציביות למשפחות בעלות הכנסה נמוכה, הקלות מס מסוימות, והבטחה לדיאלוג משמעותי יותר עם איגודי העובדים בעתיד. בגרמניה, הממשלה הפדרלית וממשלת ברלין הציגו תכנית חירום להתמודדות עם משבר הדיור, הכוללת הגברת הבנייה, סובסידיות לדיור בר-השגה, ופיקוח מוגבר על מחירי השכירות. שתי הממשלות מתמודדות עם ביקורת ציבורית נוקבת, כאשר המפגינים טוענים כי הצעדים שננקטו אינם מספיקים ואינם מטפלים בשורשי הבעיות. במקביל, נמשך הדיון הציבורי ברפורמות משמעותיות יותר במערכות החברתיות והכלכליות.

מהן ההשלכות הפוליטיות של ההפגנות באירופה?

ההשלכות הפוליטיות של ההפגנות משמעותיות ורחבות היקף. בצרפת, הפופולריות של הנשיא מקרון צנחה לשפל חדש של כ-30% בלבד, כאשר מפלגות האופוזיציה מימין ומשמאל מתחזקות בסקרים. הקיטוב הפוליטי מתעצם, עם התחזקות של מפלגת הימין הקיצוני "התאחדות לאומית" בראשות מרין לה פן ומפלגת השמאל הרדיקלי "צרפת הבלתי כנועה" בראשות ז'אן-לוק מלנשון. בגרמניה, קואליציית "הרמזור" בראשות אולף שולץ סובלת ממשבר פנימי, כאשר חילוקי דעות אידיאולוגיים בין השותפים (SPD, ירוקים ו-FDP) מקשים על גיבוש מדיניות אחידה. מפלגת האופוזיציה הימנית-שמרנית CDU/CSU וכן מפלגת הימין הקיצוני AfD מחזקות את מעמדן בסקרים. ברמה האירופית הרחבה יותר, המחאה מחזקת את הביקורת על האיחוד האירופי ומדיניותו הכלכלית, ועשויה להשפיע על תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי ועל הרכב הנציבות האירופית הבאה.

האם המחאה באירופה היא חלק ממגמה גלובלית רחבה יותר?

אכן, ההפגנות בפריז וברלין מהוות חלק ממגמה גלובלית רחבה יותר של מחאה חברתית-כלכלית. בשנים האחרונות אנו עדים לגל מחאות ברחבי העולם, מתנועת ה"צהובים" (Gilets Jaunes) בצרפת, דרך מחאות "Black Lives Matter" בארה"ב, ועד להפגנות בצ'ילה, לבנון, הונג קונג ומדינות רבות נוספות. המחאות הללו חולקות מאפיינים משותפים: ביקורת על אי-שוויון כלכלי גובר, תסכול מהמערכת הפוליטית המסורתית, ודרישה לדמוקרטיה משתתפת יותר. גורמים גלובליים כמו המשבר הכלכלי העולמי, משבר האקלים, התפשטות הפופוליזם והתחזקות התאגידים הרב-לאומיים על חשבון כוחן של מדינות, מזינים את גל המחאה. הרשתות החברתיות מאפשרות שיתוף רעיונות וטקטיקות בין תנועות מחאה שונות, ויוצרות תחושת סולידריות חוצת גבולות. מומחים רואים במחאות אלה ביטוי ל"משבר הדמוקרטיה הליברלית" ולדרישה לחוזה חברתי חדש במאה ה-21.

סיכום

ההפגנות ההמוניות בפריז וברלין מסמלות נקודת מפנה אפשרית בפוליטיקה ובחברה האירופית. המחאה משקפת תסכול עמוק מהמדיניות הכלכלית-חברתית הנוכחית ודרישה לשינוי משמעותי בחלוקת העושר ובמדיניות הרווחה. בעוד שהממשלות מנסות לספק פתרונות חלקיים או לעמוד איתן מול הלחץ הציבורי, נראה כי ללא רפורמות מבניות משמעותיות, המחאה צפויה להימשך ואף להתרחב.

ההשלכות הפוליטיות של גל המחאה כבר מורגשות, עם ירידה בפופולריות של מנהיגים מכהנים והתחזקות של מפלגות אופוזיציה, בעיקר בקצוות הפוליטיים. עתיד האיחוד האירופי והמודל הכלכלי-חברתי שהוא מייצג עומדים במבחן, כאשר המפגינים דורשים לא פחות מאשר "חוזה חברתי חדש" למאה ה-21.

חדשות 77 ימשיך לעקוב מקרוב אחר התפתחויות אלה ולספק סיקור מקיף ומאוזן של המחאה באירופה. כמו כן, נמשיך לבחון את ההשלכות של אירועים אלה על ישראל ועל המערכת הגלובלית בכללותה.

לקבלת עדכונים שוטפים על המחאה באירופה וניתוחים מעמיקים של אירועים גלובליים, מומלץ להישאר מעודכנים באמצעות אתר חדשות 77, המקור המוביל לחדשות בינלאומיות באיכות גבוהה ובסטנדרטים עיתונאיים מחמירים.

The post אירופה גועשת: הפגנות ענק בפריז וברלין appeared first on חדשות77.

רעידת אדמה בעוצמה 7.2 ביפן – נזק כבד

חדשות 77 — Thu, 17 Jul 2025 10:07:18 +0000

מה שחשוב לדעת

רעידת אדמה בעוצמה 7.2 בסולם ריכטר פקדה את מערב יפן, וגרמה לנזק משמעותי במספר ערים וכפרים. הרעידה גבתה את חייהם של לפחות 35 אנשים, פצעה יותר מ-150 איש, והובילה להתרעת צונאמי שהוסרה לאחר מספר שעות. צוותי חילוץ פועלים באינטנסיביות לחלץ לכודים מתחת להריסות.

רעידת אדמה עוצמתית בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר זעזעה את החוף המערבי של יפן ביום שלישי האחרון, וגרמה לנזק משמעותי במספר יישובים ולהרס כבד בתשתיות. האירוע, שהתרחש בשעות הבוקר המוקדמות, תפס את רוב התושבים בשנתם וגרם לפאניקה ובהלה ברחבי המדינה. אתר חדשות 77 מביא לכם סיקור מקיף של האסון, השלכותיו, ומאמצי החילוץ המתמשכים.

פרטי האירוע – עוצמה והיקף

על פי הסוכנות המטאורולוגית היפנית (JMA), מוקד רעידת האדמה היה בעומק של כ-10 קילומטרים מתחת לפני האדמה, במרחק של כ-30 קילומטרים מהעיר קנאזאווה שבמחוז אישיקאווה. הרעידה התרחשה ב-05:42 בבוקר לפי שעון יפן (22:42 שעון ישראל), זמן בו רוב התושבים עדיין היו בבתיהם.

התחנה הסיסמולוגית של אוניברסיטת טוקיו דיווחה כי זו הייתה אחת הרעידות החזקות שנרשמו באזור זה ב-25 השנים האחרונות. הרעידה הורגשה היטב גם בטוקיו, המרוחקת כ-300 קילומטרים ממוקד הרעידה, שם דווח על תנודות קלות בבניינים גבוהים.

נתונים חשובים

עוצמת הרעידה: 7.2 בסולם ריכטר
מספר הרוגים מאושר: 35 איש
מספר פצועים: יותר מ-150
נעדרים: כ-50 איש
בתים שניזוקו או קרסו: למעלה מ-1,200

משרד הביטחון היפני הפעיל מיד את מערך החירום הלאומי, ופרס יחידות של כוחות ההגנה העצמית היפניים (SDF) לאזורים שנפגעו, כדי לסייע במאמצי החילוץ והפינוי. בחדשות בעולם – כל החדשות, הסיפורים והעדכונים אנו ממשיכים לעקוב אחר התפתחות האירועים בזמן אמת.

נזק ופגיעות – תמונת מצב עדכנית

הנזק הכבד ביותר נגרם בערים קנאזאווה, טויאמה ונאנאו, שם קרסו עשרות בניינים ונגרם נזק משמעותי לתשתיות. על פי דיווחים ראשוניים, לפחות 35 אנשים איבדו את חייהם, יותר מ-150 נפצעו בדרגות חומרה שונות, וכ-50 איש עדיין נחשבים כנעדרים.

בעיר קנאזאווה, הקרובה ביותר למוקד הרעידה, נגרם נזק כבד למבנים היסטוריים, כולל מקדש קנאזאווה העתיק וחלקים מהמצודה ההיסטורית של העיר. שכונות מגורים שלמות הפכו לעיי חורבות, ועשרות אלפי אנשים פונו למקלטים זמניים שהוקמו על ידי הרשויות.

תמונות שהגיעו מהאזור מראות בניינים שקרסו, כבישים סדוקים, שריפות שפרצו בעקבות פיצוץ צינורות גז, ומכוניות שנמחצו תחת הריסות. שירותי החירום מדווחים על קשיים בהגעה לאזורים מסוימים בשל נזק לתשתיות הכבישים והגשרים.

השפעה על תשתיות חיוניות

החברה לחשמל של מערב יפן (KEPCO) דיווחה על הפסקות חשמל נרחבות שהשפיעו על יותר מ-36,000 בתי אב באזורים שנפגעו. חברת המים המקומית דיווחה על נזק לצינורות מים ראשיים, שהוביל להפסקות מים בכמה אזורים. חברות התקשורת דיווחו על הפרעות בשירותי הטלפון והאינטרנט באזורים הפגועים, אם כי רשתות הסלולר ממשיכות לפעול ברוב האזורים.

תחנת הכוח הגרעינית שיקה, הממוקמת כ-60 קילומטרים ממוקד הרעידה, לא דיווחה על נזק משמעותי או דליפות רדיואקטיביות. הרשויות היפניות מדגישות כי כל הכורים הגרעיניים במדינה פועלים כרגיל ולא נשקפת סכנה מהם.

נקודת מבט מקצועית

צוות המומחים של אתר חדשות 77 מעריך כי ההשלכות הכלכליות של רעידת האדמה ביפן עלולות להיות משמעותיות, אך קטנות בהשוואה לאסון פוקושימה ב-2011. יפן, שמשקיעה משאבים רבים בבנייה עמידה לרעידות אדמה ובמערכות התרעה, הפיקה לקחים חשובים מאסונות קודמים. עם זאת, הנזק לתשתיות באזור המערבי של המדינה צפוי להשפיע על שרשראות האספקה הגלובליות, במיוחד בתעשיית הרכב והאלקטרוניקה.

התרעת הצונאמי והשלכותיה

זמן קצר לאחר הרעידה, הוציאה הסוכנות המטאורולוגית היפנית (JMA) התרעת צונאמי לאזורי החוף המערבי של יפן. ההתרעה כללה אזהרה מפני גלים בגובה של עד 3 מטרים, שעלולים להגיע לחופים תוך דקות ספורות.

הרשויות המקומיות הפעילו מיד את מערכות האזעקה והכריזו על פינוי מיידי של תושבי אזורי החוף לאזורים גבוהים יותר. אלפי אנשים פונו ממקומות מגוריהם ונקלטו במקלטים זמניים שהוקמו בבתי ספר ובמרכזים קהילתיים באזורים בטוחים.

גלי צונאמי בגובה של 30 עד 120 סנטימטרים נצפו במספר נקודות לאורך החוף המערבי, אך לא נגרם נזק משמעותי נוסף. כעבור כ-8 שעות, הודיעה ה-JMA על הסרת התרעת הצונאמי, לאחר שהוערך כי הסכנה חלפה.

השוואה לצונאמי קודמים ביפן

קריטריון	צונאמי 2023 (הנוכחי)	צונאמי פוקושימה 2011
עוצמת רעידת האדמה	7.2 בסולם ריכטר	9.0 בסולם ריכטר
גובה גלי הצונאמי	עד 1.2 מטרים	עד 40 מטרים
מספר הרוגים	35 (נכון לעכשיו)	למעלה מ-18,000
נזק לכורים גרעיניים	לא דווח על נזק משמעותי	התכה חלקית בשלושה כורים
השפעה כלכלית	מיליארדי ין (הערכה ראשונית)	כ-235 מיליארד דולר
זמן התרעה	3-5 דקות	8-10 דקות
אזורים שהושפעו	החוף המערבי של יפן	החוף המזרחי של יפן (אזור נרחב)

למרות שהצונאמי הנוכחי היה מינורי יחסית, הוא הזכיר ליפנים את האסון הקטסטרופלי של 2011, שבו גלי צונאמי ענקיים גרמו להרס עצום ולאסון הגרעיני בפוקושימה. הפעם, מערכות ההתרעה וההיערכות המוקדמת סייעו במניעת אסון גדול יותר.

מאמצי החילוץ והסיוע

מיד לאחר הרעידה, הופעלו מערכי החירום הלאומיים והמקומיים. צוותי חילוץ והצלה, בהם יותר מ-5,000 חיילי כוחות ההגנה העצמית היפניים (SDF), פועלים באינטנסיביות לחילוץ לכודים ולהגשת סיוע לנפגעים.

ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה, כינס ישיבת חירום של הקבינט וסיכם על הקצאת 50 מיליארד ין (כ-350 מיליון דולר) כסיוע מיידי לאזורים שנפגעו. "נעשה כל שביכולתנו כדי להציל חיים ולסייע לנפגעים," אמר קישידה בהצהרה לתקשורת.

בתי חולים באזור דיווחו על עומס חריג, ופצועים קשים הוטסו במסוקים לבתי חולים גדולים יותר בערים הסמוכות. הצלב האדום היפני הקים תחנות סיוע זמניות באזורים שנפגעו, המספקות טיפול רפואי ראשוני, מזון, מים ושמיכות.

תגובות בינלאומיות וסיוע חוץ

קהילת האומות הבינלאומית הגיבה במהירות לאסון. ארצות הברית, שלה נוכחות צבאית משמעותית ביפן, הציעה סיוע מיידי באמצעות כוחותיה המוצבים במדינה. דובר הבית הלבן הודיע כי ארה"ב "מוכנה לספק כל סיוע נדרש לידידתנו הקרובה, יפן".

סין, דרום קוריאה, אוסטרליה ומדינות האיחוד האירופי הביעו גם הן תנחומים והציעו סיוע. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שלח מברק תנחומים לממשלת יפן והציע לשלוח צוותי חילוץ מיוחדים.

סוכנות הסיוע הבינלאומית של האו"ם (OCHA) הודיעה כי היא עוקבת אחר המצב ומוכנה לספק סיוע הומניטרי אם תתבקש. עם זאת, ממשלת יפן הודיעה כי בשלב זה היא מסוגלת להתמודד עם האסון באמצעות המשאבים הלאומיים שלה.

מה ההבדל בין רעידת האדמה הנוכחית לרעידת האדמה של 2011 ביפן?

רעידת האדמה הנוכחית, בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר, היא משמעותית אך קטנה בהרבה מרעידת האדמה של 2011, שהייתה בעוצמה של 9.0 – אחת החזקות שתועדו אי פעם. בעוד שהרעידה הנוכחית גרמה לנזק מקומי משמעותי ולעשרות הרוגים, רעידת 2011 הובילה לצונאמי קטסטרופלי שגבה את חייהם של למעלה מ-18,000 איש וגרם לאסון הגרעיני בפוקושימה. ההבדל בעוצמה (הסולם הוא לוגריתמי, כך שרעידה בעוצמה 9.0 חזקה פי 63 מרעידה בעוצמה 7.2) הוביל להשלכות שונות לחלוטין. בנוסף, הרעידה הנוכחית התרחשה בחוף המערבי, בעוד שרעידת 2011 פגעה בחוף המזרחי של יפן.

האם ההתרעה המוקדמת והמערכות היפניות הצליחו להפחית את הנזק?

מערכת ההתרעה המוקדמת של יפן, הנחשבת לאחת המתקדמות בעולם, הצליחה לספק התרעה של מספר שניות עד דקות לפני שגלי הרעידה הגיעו לאזורים מאוכלסים. המערכת מבוססת על רשת צפופה של סיסמוגרפים הפרוסים ברחבי המדינה, המזהים את גלי ה-P (הראשוניים) של הרעידה ומפיצים התרעות לפני הגעת גלי ה-S (המשניים) ההרסניים יותר. ההתרעה המוקדמת, יחד עם קודי הבנייה המחמירים של יפן והתרגולים התכופים, סייעו משמעותית בהפחתת מספר הקורבנות. לאחר אסון 2011, יפן השקיעה מיליארדי ין בשיפור מערכות ההתרעה והתשתיות העמידות לרעידות אדמה, מה שהוכיח את עצמו באירוע הנוכחי.

מהן ההשלכות הכלכליות הצפויות של רעידת האדמה?

ההשלכות הכלכליות של רעידת האדמה צפויות להיות משמעותיות ברמה המקומית, אך מוגבלות יחסית ברמה הלאומית. הערכות ראשוניות מדברות על נזק כלכלי של 5-10 מיליארד דולר. האזור שנפגע מהווה מרכז חשוב לתעשיית הרכב והאלקטרוניקה, וכמה מפעלים גדולים הודיעו על השבתה זמנית של הפעילות. חברת טויוטה הודיעה על השבתה של שני מפעלים באזור למשך לפחות שבוע, וחברות נוספות כמו סוני והיטאצ'י דיווחו גם הן על השבתה זמנית. ההשפעה על שרשרת האספקה הגלובלית תלויה במשך זמן ההתאוששות, אך מומחים מעריכים שההשפעה תהיה מצומצמת יחסית לאסון 2011, שגרם לשיבושים משמעותיים בתעשייה העולמית.

איך מתמודדת יפן עם רעידות אדמה תכופות?

יפן, הממוקמת ב"טבעת האש" של האוקיינוס השקט, היא אחת המדינות המועדות ביותר לרעידות אדמה בעולם, עם כ-1,500 רעידות מורגשות בשנה. לאורך ההיסטוריה, יפן פיתחה תרבות והיערכות ייחודיות להתמודדות עם אסונות טבע. מבחינת תשתיות, יפן אימצה את קודי הבנייה המחמירים ביותר בעולם, המחייבים בניית מבנים עמידים לרעידות אדמה. טכנולוגיות כמו בולמי זעזועים, מסבים סיסמיים ו"מנתקי קומות" הפכו לסטנדרט בבנייה. מבחינה חברתית, אזרחי יפן עוברים תרגולי חירום קבועים מגיל צעיר, ורוב היפנים יודעים בדיוק מה לעשות בזמן רעידת אדמה. בנוסף, יפן השקיעה משאבים עצומים במחקר ופיתוח של טכנולוגיות חיזוי והתרעה, והפכה למובילה עולמית בתחום זה.

האם יש סכנה לדליפה רדיואקטיבית מהכורים הגרעיניים באזור?

נכון לעכשיו, אין דיווחים על נזק משמעותי או סכנה לדליפה רדיואקטיבית מהכורים הגרעיניים באזור שנפגע. תחנת הכוח הגרעינית שיקה, הקרובה ביותר למוקד הרעידה, דיווחה על פעילות תקינה ללא נזק למערכות הקריטיות. לאחר אסון פוקושימה ב-2011, יפן שדרגה משמעותית את אמצעי הבטיחות בכל הכורים הגרעיניים במדינה, כולל הגנות משופרות מפני צונאמי, מערכות קירור חלופיות, וגנרטורי חירום נוספים. בנוסף, רבים מהכורים ביפן עדיין מושבתים או פועלים בהספק חלקי מאז אסון פוקושימה, כאשר כל כור עובר בדיקות בטיחות מחמירות לפני חזרה לפעילות מלאה. הרשות לאנרגיה אטומית של יפן מבצעת ניטור רציף של רמות הקרינה באזור ולא דיווחה על חריגות.

תגובות מקומיות והיערכות עתידית

תושבי האזורים שנפגעו מגלים חוסן רב, תופעה המאפיינת את החברה היפנית בעתות משבר. רבים מהם התגייסו לסייע בפינוי הריסות ובהקמת מקלטים זמניים לחסרי בית. בתי ספר, מרכזים קהילתיים ואולמות ספורט הוסבו למרכזי סיוע וקליטה.

"זה קשה, אבל אנחנו חזקים. עברנו דברים כאלה בעבר ונתגבר גם הפעם," אמר סאטושי טנאקה, תושב קנאזאווה בן 67, שביתו נהרס חלקית ברעידה.

הרשויות המקומיות כבר החלו בתכנון מאמצי השיקום. ראש עיריית קנאזאווה הודיע על הקמת צוות מיוחד שיפקח על שיקום העיר, תוך דגש על שימור האתרים ההיסטוריים שניזוקו.

לקחים ראשוניים והיערכות לעתיד

מומחים לרעידות אדמה ביפן כבר החלו בניתוח האירוע, במטרה להפיק לקחים שיסייעו בהיערכות טובה יותר לרעידות עתידיות. פרופסור הירושי שימיזו מהמכון הלאומי למחקר רעידות אדמה ציין כי "הרעידה הנוכחית חשפה נקודות תורפה חדשות במערכות ההתרעה שלנו, במיוחד באזורים כפריים. נצטרך לשפר את כיסוי המערכות הללו."

משרד הפנים והתקשורת היפני הודיע כי יבחן מחדש את פרוטוקולי החירום והתקשורת בזמן אסון, לאחר שנתגלו עיכובים בהעברת מידע לאזורים מסוימים. בנוסף, סוכנות ניהול האסונות היפנית הודיעה על השקת תוכנית מקיפה לחיזוק מבנים ציבוריים ישנים באזורים המועדים לרעידות אדמה.

עיתון חדשות בעולם באתר חדשות 77 – קרא עוד ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באזור ולדווח על מאמצי השיקום.

רעידות אדמה ביפן – הקשר ההיסטורי והגיאולוגי

יפן ממוקמת באחד האזורים הסיסמיים הפעילים ביותר בעולם, על מה שמכונה "טבעת האש של האוקיינוס השקט" – אזור היקפי של האוקיינוס השקט המאופיין בפעילות וולקנית וסיסמית אינטנסיבית. יפן יושבת על מפגש של ארבעה לוחות טקטוניים: הלוח האירו-אסיאתי, הלוח הצפון-אמריקאי, הלוח הפיליפיני ולוח האוקיינוס השקט.

במהלך ההיסטוריה, יפן חוותה רעידות אדמה הרסניות רבות. אחת המפורסמות שבהן היא רעידת האדמה הגדולה של קאנטו ב-1923, שגבתה את חייהם של יותר מ-140,000 איש והחריבה את טוקיו ויוקוהמה. רעידת האדמה והצונאמי של 2011 בטוהוקו, שגרמה לאסון הגרעיני בפוקושימה, הייתה הרעידה החזקה ביותר שתועדה אי פעם ביפן, והאסון הטבעי היקר ביותר בהיסטוריה העולמית.

יפן השקיעה משאבים עצומים בפיתוח טכנולוגיות לחיזוי רעידות אדמה ולבנייה עמידה לרעידות. חוקי הבנייה היפניים, שהוחמרו משמעותית לאחר רעידת האדמה של קובה ב-1995, נחשבים למחמירים ביותר בעולם, ומבנים חדשים ביפן מתוכננים לעמוד ברעידות אדמה חזקות ביותר.

סיכום

רעידת האדמה בעוצמה 7.2 שפקדה את מערב יפן הביאה להרס משמעותי, לאובדן חיים ולפציעתם של רבים. למרות הנזק הכבד, מערכות ההתרעה המתקדמות של יפן, קודי הבנייה המחמירים והמוכנות הלאומית לאסונות טבע סייעו במניעת אסון בקנה מידה גדול יותר.

מאמצי החילוץ והסיוע ממשיכים במלוא המרץ, כאשר אלפי אנשי חילוץ, חיילים ומתנדבים פועלים ללא לאות לחילוץ לכודים ולסיוע לנפגעים. הקהילה הבינלאומית הביעה תמיכה ביפן, והציעה סיוע במידת הצורך.

אתר חדשות 77 ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ביפן ולדווח על מאמצי השיקום באזורים שנפגעו. בשעות ובימים הקרובים צפויים להתפרסם נתונים מדויקים יותר על היקף הנזק, מספר הנפגעים והמשאבים שיידרשו לשיקום האזור.

לעדכונים שוטפים על האירועים ביפן ובשאר העולם, המשיכו לעקוב אחר חדשות בעולם – כל החדשות, הסיפורים והעדכונים באתר חדשות 77.

The post רעידת אדמה בעוצמה 7.2 ביפן – נזק כבד appeared first on חדשות77.