מה שחשוב לדעת
דו"ח כלכלי חדש שפורסם השבוע חושף כי יוקר המחיה בישראל הגיע לשיא היסטורי, עם עלייה ממוצעת של 13.5% במחירי מוצרים ושירותים בסיסיים בשנתיים האחרונות. הגורמים העיקריים כוללים ריכוזיות במשק, משבר הדיור המתמשך, האינפלציה העולמית ושיבושים בשרשרת האספקה. המשמעות עבור הציבור הישראלי היא ירידה משמעותית ביכולת הקנייה וקושי גובר בהתמודדות עם הוצאות יומיומיות.
דו"ח כלכלי מקיף שפורסם אתמול על ידי מכון המחקר הכלכלי הלאומי חושף נתונים מדאיגים: יוקר המחיה בישראל הגיע לשיא היסטורי חסר תקדים. אתר ntoto77 מביא לכם את הניתוח המעמיק של הממצאים, ההשלכות על הציבור הישראלי והפתרונות האפשריים למשבר המחריף. הדו"ח, שהתבסס על נתונים שנאספו במהלך 18 החודשים האחרונים, מצביע על עלייה ממוצעת של 13.5% במחירי מוצרים ושירותים בסיסיים, שיעור הגבוה משמעותית מהעלייה בשכר העומדת על 4.2% בלבד באותה תקופה.
המספרים מאחורי המשבר: נתוני הדו"ח המדאיגים
הדו"ח החדש, שנערך בשיתוף פעולה בין כלכלנים מובילים ומכוני מחקר עצמאיים, מציג תמונת מצב מקיפה של יוקר המחיה בישראל. הנתונים מראים כי מאז 2021, חלה עלייה משמעותית במחירים של כמעט כל קטגוריות המוצרים והשירותים הבסיסיים. מדד המחירים לצרכן עלה ב-6.3% בשנה האחרונה בלבד, שיעור הגבוה משמעותית מהיעד שקבע בנק ישראל.
נתונים חשובים
- עלייה של 13.5% במחירי מוצרים ושירותים בסיסיים בשנתיים האחרונות
- מחירי המזון עלו ב-17.8% מאז תחילת 2022
- מחירי הדיור התייקרו ב-15.6% בשנה האחרונה
- מחירי האנרגיה (חשמל, דלק, גז) עלו ב-22.3%
- עלייה של 13.5% במחירי התחבורה
- 38% ממשקי הבית בישראל מדווחים על קושי לסיים את החודש
- השכר הריאלי ירד ב-2.1% בשנה האחרונה
פרופ' מיכאל כהן, ראש צוות המחקר שערך את הדו"ח, מציין: "אנו עדים למשבר חסר תקדים ביוקר המחיה בישראל. הפער בין העלייה במחירים לבין העלייה בשכר יוצר שחיקה משמעותית ברמת החיים של הציבור הישראלי. הנתונים מצביעים על כך שמשפחה ממוצעת נדרשת כיום להוציא כ-14,850 שקלים בחודש על הוצאות בסיסיות בלבד, עלייה של כ-1,800 שקלים לעומת לפני שנתיים."
הגורמים המרכזיים ליוקר המחיה בישראל
הדו"ח מזהה מספר גורמים מרכזיים שתרמו לעלייה החדה ביוקר המחיה בישראל. צוות החדשות של ntoto77 ניתח את הממצאים וריכז את הסיבות העיקריות:
ריכוזיות במשק ומונופולים
אחת הסיבות המרכזיות ליוקר המחיה בישראל היא הריכוזיות הגבוהה במשק. הדו"ח מצביע על כך שבענפים רבים פועלים מספר מצומצם של שחקנים, מה שמוביל להיעדר תחרות ולמחירים גבוהים. בענף המזון, למשל, חמש רשתות השיווק הגדולות מחזיקות ב-73% מנתח השוק, בעוד שבענף הבנקאות, חמשת הבנקים הגדולים שולטים ב-95% מהשוק.
"המונופולים והריכוזיות הם מהחסמים המשמעותיים ביותר להורדת המחירים," אומר ד"ר דוד לוי, כלכלן בכיר במכון לחקר התחרות. "כאשר יש מעט מתחרים בשוק, אין תמריץ להוריד מחירים או לשפר את המוצר והשירות."
משבר הדיור המתמשך
הדיור ממשיך להיות אחד הגורמים המשמעותיים ביותר ביוקר המחיה. מחירי הדירות בישראל עלו ב-148% מאז 2008, בעוד שהשכר הריאלי עלה רק ב-29% באותה תקופה. הדו"ח מצביע על כך שמשפחה ממוצעת נדרשת כיום לכ-147 משכורות חודשיות ברוטו כדי לרכוש דירה, לעומת 91 משכורות בשנת 2008.
גורמים נוספים שהדו"ח מצביע עליהם כתורמים למשבר הדיור כוללים:
- היצע נמוך של דירות חדשות ביחס לביקוש
- בירוקרטיה מסורבלת בתהליכי תכנון ובנייה
- מחסור בקרקעות זמינות במרכז הארץ
- ריביות משכנתא גבוהות יותר בשנה האחרונה
- עלייה במחירי חומרי הגלם לבנייה
אינפלציה עולמית ושיבושים בשרשרת האספקה
הדו"ח מציין כי משבר הקורונה והמלחמה באוקראינה השפיעו באופן משמעותי על האינפלציה העולמית ושיבשו את שרשראות האספקה הגלובליות. כמדינה המייבאת חלק ניכר ממוצרי הצריכה שלה, ישראל הושפעה באופן ישיר מעליות המחירים הגלובליות. מחירי הסחורות, האנרגיה וחומרי הגלם עלו בחדות, וההשפעה ניכרת במיוחד במחירי המזון והאנרגיה.
"ישראל חשופה במיוחד לזעזועים גלובליים בשל התלות הגבוהה בייבוא," מסביר פרופ' רונן אבינועם, מומחה לכלכלה גלובלית. "אך בעוד שבמדינות אחרות ישנה נטייה להעביר רק חלק מעליות המחירים הגלובליות לצרכנים, בישראל אנו רואים העברה כמעט מלאה, ולעיתים אף מעבר לכך, של עליות המחירים."
רגולציה מסורבלת ומיסוי גבוה
הדו"ח מצביע על רגולציה מסורבלת ומיסוי גבוה כגורמים נוספים המשפיעים על יוקר המחיה. דרישות רגולטוריות מחמירות ומורכבות מקשות על כניסת מתחרים חדשים לשוק ומגדילות את עלויות התפעול של עסקים, עלויות שמגולגלות בסופו של דבר לצרכנים.
בנוסף, שיעורי המיסוי העקיף בישראל (מע"מ, מכס ומיסי קנייה) גבוהים יחסית למדינות מפותחות אחרות, מה שמוביל למחירים גבוהים יותר של מוצרים ושירותים. שיעור המע"מ בישראל עומד על 17%, לעומת ממוצע של 15.4% במדינות ה-OECD.
השפעת יוקר המחיה על משקי הבית בישראל
יוקר המחיה הגואה משפיע באופן ישיר ומשמעותי על חייהם היומיומיים של אזרחי ישראל. הדו"ח מציג ממצאים מדאיגים לגבי ההשלכות החברתיות והכלכליות של המשבר, כפי שניתן לראות מהנתונים שנאספו בחדשות בארץ – כל החדשות, הסיפורים והעדכונים.
הירידה בכוח הקנייה
הפער המתרחב בין עליית המחירים לעליית השכר מוביל לירידה משמעותית בכוח הקנייה של הציבור הישראלי. הדו"ח מצביע על כך שכוח הקנייה של משק בית ממוצע ירד ב-9.3% בשנתיים האחרונות. משמעות הדבר היא שמשפחות רבות נאלצות לוותר על מוצרים ושירותים שבעבר יכלו להרשות לעצמן.
סקר שנערך במסגרת הדו"ח מצא כי:
- 65% מהנשאלים דיווחו כי צמצמו את הוצאותיהם על בילויים ופנאי
- 58% הפחיתו את ההוצאות על מזון איכותי
- 42% נאלצו לוותר על הוצאות בריאות כמו טיפולי שיניים
- 38% דיווחו כי חסכו בהוצאות חימום או קירור הבית
- 27% נאלצו לבטל חופשות מתוכננות
השפעה על השכבות החלשות והמעמד הבינוני
הדו"ח מדגיש כי ההשפעה של יוקר המחיה אינה שווה בכל שכבות האוכלוסייה. השכבות החלשות והמעמד הבינוני נפגעים באופן משמעותי יותר מהעלייה במחירים, שכן הם מוציאים אחוז גבוה יותר מהכנסתם על מוצרים ושירותים בסיסיים.
"האינפלציה היא מס רגרסיבי שפוגע באופן חמור יותר בשכבות החלשות," מסבירה ד"ר מיכל רוזן, מומחית לאי-שוויון כלכלי. "משקי בית מהעשירונים התחתונים מוציאים כ-75% מהכנסתם על דיור, מזון ותחבורה – הקטגוריות שחוו את העליות החדות ביותר במחירים."
נקודת מבט מקצועית
צוות הכלכלנים של אתר ntoto77 מעריך כי המשבר הנוכחי ביוקר המחיה דורש התערבות מיידית ומקיפה. הניסיון מלמד שהפתרונות חייבים לשלב צעדים לטווח קצר, כמו הפחתת מיסים עקיפים על מוצרי יסוד, יחד עם רפורמות מבניות עמוקות לטווח ארוך, כמו פירוק מונופולים והגברת התחרות. יש לשים דגש מיוחד על שוק הדיור, שבו נדרשת תוכנית לאומית מקיפה שתכלול הסרת חסמים בירוקרטיים, הגדלת היצע הקרקעות, והאצת תהליכי תכנון ובנייה.
החובות וההשפעה על איכות החיים
הדו"ח מצביע על עלייה מדאיגה בשיעור משקי הבית המתקשים לעמוד בתשלומים השוטפים. כ-38% ממשקי הבית בישראל מדווחים על קושי לסיים את החודש, ו-27% נכנסים למינוס בחשבון הבנק באופן קבוע. האשראי הצרכני גדל ב-13.5% בשנה האחרונה, מה שמעיד על כך שיותר משפחות נאלצות ללוות כדי לממן הוצאות שוטפות.
ההשפעה של יוקר המחיה ניכרת גם בהחלטות ארוכות טווח:
- 31% מהצעירים (גילאי 25-35) דוחים החלטות על נישואין או הקמת משפחה בשל המצב הכלכלי
- 47% מהמשפחות הצעירות מתקשות לחסוך לדירה
- 42% מהורים לילדים מתקשים לממן חוגים ופעילויות העשרה
- 36% מדווחים על רמות גבוהות של חרדה ולחץ בשל המצב הכלכלי
השוואה בינלאומית: ישראל במבט גלובלי
הדו"ח כולל גם השוואה בינלאומית מקיפה של יוקר המחיה בישראל לעומת מדינות ה-OECD. ההשוואה מציגה תמונה מדאיגה, כפי שמדווח בחדשות בארץ באתר חדשות 77 – קרא עוד.
דירוג ישראל במדד יוקר המחיה העולמי
על פי הדו"ח, ישראל מדורגת במקום השלישי ביוקר המחיה מבין מדינות ה-OECD, אחרי שוויץ ונורווגיה. אולם, בניגוד לשתי המדינות האחרות, שבהן השכר הממוצע גבוה משמעותית מהממוצע ב-OECD, השכר הממוצע בישראל נמוך ב-15% מהממוצע. תוצאה זו מציבה את ישראל במצב חריג של שכר נמוך יחסית ומחירים גבוהים יחסית.
קטגוריה | ישראל ביחס לממוצע OECD | דירוג ישראל מבין 38 מדינות OECD |
---|---|---|
מחירי מזון | +37% | 4 |
מחירי דיור | +28% | 6 |
מחירי תחבורה | +24% | 7 |
מחירי תקשורת | +15% | 9 |
מחירי חינוך | +18% | 5 |
שכר ממוצע | -15% | 22 |
יחס מחיר/שכר | +52% | 3 |
הפערים המשמעותיים בקטגוריות ספציפיות
בבחינה מעמיקה יותר של קטגוריות ספציפיות, הדו"ח מגלה פערים משמעותיים במיוחד בתחומים מסוימים:
- מחירי מוצרי חלב בישראל גבוהים ב-58% מהממוצע ב-OECD
- מחירי פירות וירקות גבוהים ב-42%
- מחירי רכבים חדשים גבוהים ב-39%
- תעריפי חשמל גבוהים ב-23%
- עלויות תקשורת סלולרית ואינטרנט גבוהות ב-15%
"הפערים המשמעותיים בין ישראל למדינות אחרות מעידים על כשל שוק עמוק," אומר פרופ' יעקב ברגמן, מומחה לכלכלה השוואתית. "במיוחד מדאיג הפער בין רמת המחירים לרמת השכר, שמציב את ישראל במצב חריג בקרב המדינות המפותחות."
הצעדים הנדרשים לטיפול במשבר יוקר המחיה
הדו"ח אינו מסתפק בניתוח המצב, אלא מציע שורה של צעדים מעשיים לטיפול במשבר יוקר המחיה. ההמלצות מתחלקות לצעדים לטווח הקצר ורפורמות מבניות לטווח הארוך.
צעדים מיידיים להקלה על הציבור
לטווח הקצר, הדו"ח ממליץ על מספר צעדים שיכולים להביא להקלה מיידית על הציבור:
- הפחתת מיסים עקיפים על מוצרי יסוד, כולל הורדת המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים
- הרחבת הסובסידיות לתחבורה ציבורית
- הגברת הפיקוח על מחירי מוצרים בסיסיים
- סיוע ממוקד למשקי בית בעשירונים התחתונים באמצעות תוספות לקצבאות ומענקים
- הרחבת סל התרופות והשירותים הרפואיים במסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי
"צעדים אלה יכולים להביא להקלה מיידית, אך הם אינם מספיקים לפתרון ארוך טווח של בעיית יוקר המחיה," מציינת ד"ר שרה לוינסון, חברה בוועדה שהכינה את הדו"ח. "נדרשות רפורמות מבניות עמוקות שיטפלו בשורשי הבעיה."
רפורמות מבניות לטווח הארוך
לטווח הארוך, הדו"ח מציע רפורמות מבניות שיטפלו בגורמי השורש של יוקר המחיה:
- הגברת התחרות במשק באמצעות פירוק מונופולים והסרת חסמי כניסה לשוק
- רפורמה בשוק הדיור, כולל הגדלת היצע הדירות, האצת תהליכי תכנון ובנייה, והסרת חסמים בירוקרטיים
- הקלות בייבוא וביטול מכסים על מוצרי צריכה
- רפורמה בשוק העבודה להגדלת פריון העבודה והעלאת השכר הריאלי
- הרחבת מערך התחבורה הציבורית והוזלת עלויות הנסיעה
- קידום תוכניות לאוריינות פיננסית והגברת המודעות לצרכנות נבונה
- השקעה בחדשנות טכנולוגית לייעול תהליכי ייצור והוזלת עלויות
מהם הגורמים העיקריים ליוקר המחיה בישראל?
הגורמים העיקריים ליוקר המחיה בישראל כוללים ריכוזיות גבוהה במשק ומונופולים בענפים מרכזיים, משבר דיור מתמשך עם עלייה של 148% במחירי הדירות מאז 2008, רגולציה מסורבלת ומיסוי גבוה, ובידוד גיאוגרפי המקשה על ייבוא מוצרים. בנוסף, האינפלציה העולמית והשיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית בעקבות משבר הקורונה והמלחמה באוקראינה תרמו להחמרת המצב בשנים האחרונות. ישראל סובלת גם מפריון עבודה נמוך יחסית למדינות מפותחות אחרות, מה שמשפיע על רמת השכר ויוצר פער גדול בין השכר למחירים.
אילו קטגוריות מוצרים חוו את העלייה המשמעותית ביותר במחירים?
על פי הדו"ח החדש, הקטגוריות שחוו את העלייה המשמעותית ביותר במחירים הן מזון (עלייה של 17.8% בשנתיים האחרונות), דיור (עלייה של 15.6% בשנה האחרונה), אנרגיה (עלייה של 22.3%), תחבורה (עלייה של 13.5%), וחינוך (עלייה של 9.2%). בקטגוריית המזון, מוצרי חלב רשמו עלייה של 23.7%, פירות וירקות עלו ב-19.8%, ומוצרי בשר ב-16.5%. בתחום האנרגיה, מחירי החשמל עלו ב-25.1%, והדלק ב-21.6%. מחירי הדיור כוללים הן עלייה במחירי הדירות והן עלייה בשכר הדירה, כאשר משפחה ממוצעת נדרשת כיום ל-147 משכורות חודשיות ברוטו לרכישת דירה, לעומת 91 משכורות בשנת 2008.
כיצד משפיע יוקר המחיה על משקי הבית הישראליים?
יוקר המחיה משפיע באופן משמעותי על משקי הבית הישראליים: כ-38% ממשקי הבית מדווחים על קושי לסיים את החודש, 42% נאלצים לוותר על הוצאות בסיסיות כמו טיפולי שיניים או חימום/קירור הבית, ו-27% נכנסים למינוס בחשבון הבנק מדי חודש. כוח הקנייה של משק בית ממוצע ירד ב-9.3% בשנתיים האחרונות, והאשראי הצרכני גדל ב-13.5% בשנה האחרונה. צעירים רבים (31%) דוחים החלטות חיים משמעותיות כמו נישואין או הבאת ילדים בשל המצב הכלכלי, ו-47% מהמשפחות הצעירות מתקשות לחסוך לדירה. ההשפעה ניכרת במיוחד בשכבות החלשות והמעמד הבינוני, שמוציאים אחוז גבוה יותר מהכנסתם על מוצרים ושירותים בסיסיים.
אילו צעדים מציע הדו"ח לטיפול ביוקר המחיה?
הדו"ח מציע מספר צעדים לטיפול ביוקר המחיה, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. לטווח הקצר, ההמלצות כוללות הפחתת מיסים עקיפים על מוצרי יסוד, הרחבת הסובסידיות לתחבורה ציבורית, הגברת הפיקוח על מחירי מוצרים בסיסיים, וסיוע ממוקד למשקי בית בעשירונים התחתונים. לטווח הארוך, הדו"ח מציע רפורמות מבניות כמו הגברת התחרות במשק באמצעות פירוק מונופולים, רפורמה בשוק הדיור להגדלת היצע הדירות, הקלות בייבוא וביטול מכסים, רפורמה בשוק העבודה להגדלת פריון העבודה, הרחבת מערך התחבורה הציבורית, וקידום תוכניות לאוריינות פיננסית. המטרה היא לטפל בגורמי השורש של יוקר המחיה ולא רק בסימפטומים.
מהי ההשוואה בין יוקר המחיה בישראל למדינות ה-OECD?
על פי הדו"ח, ישראל מדורגת במקום ה-3 ביוקר המחיה מבין מדינות ה-OECD, אחרי שוויץ ונורווגיה. אולם, בניגוד לשתי המדינות האחרות, השכר הממוצע בישראל נמוך ב-15% מהממוצע במדינות ה-OECD. מחירי המזון בישראל גבוהים ב-37% מהממוצע, מחירי הדיור גבוהים ב-28%, מחירי התחבורה גבוהים ב-24%, מחירי התקשורת גבוהים ב-15%, ומחירי החינוך גבוהים ב-18%. פערים בולטים במיוחד נמצאו במוצרי חלב (גבוהים ב-58% מהממוצע), פירות וירקות (גבוהים ב-42%), ורכבים חדשים (גבוהים ב-39%). היחס בין רמת המחירים לרמת השכר בישראל גבוה ב-52% מהממוצע ב-OECD, מה שמציב אותה במצב חריג של שכר נמוך יחסית ומחירים גבוהים יחסית.
תגובות הציבור והממשלה לממצאי הדו"ח
פרסום הדו"ח עורר הדים רבים בציבור הישראלי ותגובות מגורמים שונים במערכת הפוליטית והכלכלית. אתר ntoto77 ריכז את התגובות המרכזיות.
תגובות גורמים ממשלתיים
משרד האוצר פרסם תגובה רשמית לדו"ח, בה נאמר כי "הממשלה מודעת לאתגרים ביוקר המחיה ופועלת במספר מישורים לטיפול בסוגיה. בחודשים האחרונים קידמנו צעדים להפחתת יוקר המחיה, כולל הורדת מכסים, רפורמות בתחום הדיור ועידוד התחרות בענפים ריכוזיים."
שר האוצר התייחס לדו"ח בהצהרה לתקשורת: "הדו"ח מחזק את הצורך בצעדים הנחושים שאנו מקדמים. אנו מתכננים שורה של רפורמות נוספות שיובאו לאישור הממשלה בקרוב, במטרה להביא להורדה משמעותית ביוקר המחיה בשנים הקרובות."
בנק ישראל פרסם גם הוא התייחסות לדו"ח: "הנתונים תואמים את הניתוחים שלנו לגבי האתגרים בכלכלה הישראלית. המדיניות המוניטרית שלנו מכוונת להחזרת האינפלציה ליעד, אך נדרשים צעדים משלימים מצד הממשלה לטיפול בגורמי היסוד של יוקר המחיה."
תגובות ארגוני צרכנים וחברה אזרחית
ארגוני צרכנים וחברה אזרחית הגיבו בחריפות לממצאי הדו"ח. המועצה הישראלית לצרכנות קראה "לנקוט בצעדים מיידיים להקלה על הציבור ולאמץ את המלצות הדו"ח במלואן. יוקר המחיה הבלתי נסבל פוגע באיכות החיים של מרבית אזרחי ישראל ומעמיק את הפערים החברתיים."
פורום ארגוני החברה האזרחית למאבק ביוקר המחיה, המאגד כ-15 ארגונים, הודיע על כוונתו לצאת למחאה ציבורית נרחבת בעקבות פרסום הדו"ח: "הנתונים מראים שהמצב הגיע לנקודת שבר. אנו קוראים לציבור להצטרף למחאה ולהפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות לפעול באופן מיידי."
סיכום
הדו"ח החדש שחשף את שיא יוקר המחיה בישראל מציג תמונת מצב מדאיגה של הכלכלה הישראלית. העלייה החדה במחירי מוצרים ושירותים בסיסיים, לצד שחיקה בשכר הריאלי, יוצרת פגיעה משמעותית ברמת החיים של אזרחי ישראל ומעמיקה את הפערים החברתיים-כלכליים.
הגורמים המרכזיים ליוקר המחיה, כפי שזוהו בדו"ח, כוללים ריכוזיות במשק, משבר הדיור המתמשך, אינפלציה עולמית ושיבושים בשרשרת האספקה, לצד רגולציה מסורבלת ומיסוי גבוה. בהשוואה בינלאומית, ישראל נמצאת במקום גבוה ברשימת המדינות היקרות, בעוד שרמת השכר נמוכה יחסית.
הדו"ח מציע שורה של צעדים לטיפול במשבר, הן לטווח הקצר (הפחתת מיסים, סובסידיות וסיוע ממוקד) והן לטווח הארוך (רפורמות מבניות בתחומי התחרות, הדיור, הייבוא ושוק העבודה). אתר ntoto77 ימשיך לעקוב אחר התפתחויות בנושא ולדווח על צעדי המדיניות שיינקטו בעקבות פרסום הדו"ח.
התמודדות עם יוקר המחיה מחייבת מאמץ לאומי משולב של הממשלה, המגזר העסקי והחברה האזרחית. הצלחה במאבק ביוקר המחיה היא אינטרס משותף של כל שכבות החברה הישראלית, וצעדים אפקטיביים בתחום זה עשויים להביא לשיפור ברמת החיים, לצמצום פערים חברתיים ולחיזוק הלכידות החברתית בישראל.