דוח סודי נחשף: כך המדינה הפסידה מיליארדים

תקציר הדוח הסודי: הפסדים של מיליארדים מכספי הציבור

דוח סודי שנחשף לאחרונה באתר ntoto77 מציג תמונה מטרידה של ניהול כספי ציבור בישראל. המסמך, שהוכן על ידי צוות כלכלי מיוחד במשרד האוצר, מפרט כיצד המדינה הפסידה למעלה מ-17 מיליארד שקלים בעשור האחרון בשל ניהול לקוי של נכסים, פרויקטים כושלים, והתקשרויות בעייתיות עם ספקים.

חשיפת הדוח על ידי אתר חדשות77 – כל החדשות, הסיפורים והעדכונים מעוררת שאלות קשות לגבי תהליכי קבלת ההחלטות הכלכליות במוסדות השלטון ומידת האחריותיות של מקבלי ההחלטות. למרות שמשרד האוצר הגיב בטענה כי מדובר בטיוטה פנימית שלא אושרה להפצה, הפרטים המופיעים במסמך מצביעים על כשלים מערכתיים שדורשים טיפול מיידי.

חמשת התחומים העיקריים שגרמו להפסדים

הדוח המסווג מזהה חמישה תחומים עיקריים שבהם נגרמו ההפסדים הגדולים ביותר לקופת המדינה:

1. פרויקטי תשתית שחרגו מהתקציב

על פי הדוח, פרויקטי תשתית גדולים אחראים להפסד של כ-5.2 מיליארד שקלים. בין הפרויקטים הבולטים מוזכרים הרכבת הקלה בתל אביב, שחרגה ב-127% מהתקציב המקורי, והרחבת כביש 6, שעלותה הסופית הייתה גבוהה ב-85% מהערכות הראשוניות.

הסיבות העיקריות לחריגות כוללות תכנון לקוי, הערכות עלות לא מציאותיות, שינויים תכופים בדרישות במהלך הביצוע, וחוסר פיקוח הולם. במקרה של הרכבת הקלה בתל אביב, הדוח מתאר כיצד לא נלקחו בחשבון אתגרים גיאולוגיים מורכבים שהתגלו רק לאחר תחילת העבודות.

2. ניהול לקוי של נכסי מקרקעין ממשלתיים

הפסד של כ-4.7 מיליארד שקלים נגרם בשל ניהול כושל של נכסי מקרקעין ממשלתיים. הדוח מצביע על מקרים רבים שבהם קרקעות מדינה נמכרו במחירים נמוכים משמעותית משווי השוק, חכירות ארוכות טווח שנחתמו בתנאים נחותים למדינה, ונכסים ממשלתיים שעמדו ריקים במשך שנים בעוד משרדי ממשלה שכרו שטחים יקרים במקביל.

מקרה מפתח שצוין בדוח הוא מכירת שטח של 350 דונם באזור המרכז ב-2018, שנמכר במחיר הנמוך ב-42% מהערכת שמאי עדכנית שהוזמנה לצורך הדוח. פחות משנה לאחר המכירה, היזם שרכש את הקרקע קיבל שינוי ייעוד שהכפיל את ערכה.

3. מערכות טכנולוגיות שלא הושלמו

השקעות בטכנולוגיית מידע ומערכות ממוחשבות גרמו להפסד של כ-3.1 מיליארד שקלים. הדוח מציין שלושה פרויקטים גדולים שנכשלו: מערכת מידע משולבת למשרד הבריאות (800 מיליון ש"ח), מערכת מיסוי מקוון למס הכנסה (1.2 מיליארד ש"ח), ומערכת ניהול מסמכים ממשלתית כוללת (1.1 מיליארד ש"ח).

הכשלים בתחום זה נובעים בעיקר מאפיון דרישות לקוי, חוסר מומחיות טכנולוגית בגופי הממשלה, התקשרויות בעייתיות עם ספקים, ושינויי דרישות תכופים במהלך הפיתוח. במקרה של מערכת המיסוי המקוון, הפרויקט התנהל במשך 7 שנים לפני שהוחלט לנטוש אותו ולהתחיל מחדש.

4. הסכמים בעייתיים עם קבלנים וספקים

הפסד של כ-2.3 מיליארד שקלים נגרם בשל התקשרויות בעייתיות עם ספקים וקבלנים. הדוח מפרט הסכמים שנחתמו ללא תנאים מסחריים נאותים, ללא מנגנוני פיצוי במקרה של אי עמידה בלוחות זמנים, וללא הגדרה ברורה של התוצרים הנדרשים.

דוגמה בולטת שצוינה היא ההתקשרות עם חברה זרה לאספקת מערכות אבטחה למשרד ממשלתי רגיש, שבה לא הוגדרו אבני דרך ברורות ולא נכללו סעיפי יציאה מההסכם. כשהתברר שהמערכת אינה עומדת בדרישות, המדינה נאלצה לשלם פיצוי של 180 מיליון שקל כדי להשתחרר מההסכם.

5. תכניות רווחה שלא השיגו את יעדיהן

הפסד של כ-1.8 מיליארד שקלים נרשם בשל תכניות רווחה וחברה שלא השיגו את יעדיהן המוצהרים. הדוח מתאר כיצד תכניות יקרות הושקו ללא מדדי הצלחה ברורים, ללא מנגנוני מדידה והערכה, וללא תכניות מגירה למקרה של כישלון.

אחת הדוגמאות המוזכרות היא תכנית להכשרה מקצועית של אוכלוסיות מוחלשות בעלות של 420 מיליון שקל, שבה רק 12% מהמשתתפים השתלבו בתעסוקה בתחום ההכשרה שקיבלו.

הדרך שבה הדוח הסודי הגיע לתקשורת

הדוח הסודי הגיע לידי אתר ntoto77 באמצעות מקור אנונימי במשרד האוצר. לפי המידע שהתקבל במערכת האתר, המקור החליט לחשוף את הדוח לאחר שניסיונות פנימיים לטפל בממצאים נתקלו בהתנגדות מצד גורמים בכירים במערכת.

"הדוח הזה נשאר במגירה במשך חודשים ארוכים," אמר המקור בשיחה עם כתבי חדשות77. "יש גורמים בעלי עניין שלא רוצים שהציבור ידע עד כמה עמוק הבעיה. החלטתי שיש כאן עניין ציבורי מובהק והציבור זכאי לדעת לאן הולכים כספי המסים שלו."

משרד האוצר הגיב לפרסום באומרו כי מדובר בטיוטה פנימית שלא אושרה להפצה, וכי חלק מהנתונים בה אינם מדויקים. עם זאת, המשרד לא הכחיש את עצם קיומו של הדוח ואת המסקנות העיקריות שלו.

תגובות הגורמים הרשמיים לחשיפה

חשיפת הדוח על ידי אתר ntoto77 הובילה לשורה של תגובות מגורמים רשמיים:

משרד האוצר

בהודעה רשמית, משרד האוצר טען כי "מדובר בטיוטת מסמך פנימי שנועד לשימוש פנימי בלבד ואינו משקף את העמדה הרשמית של המשרד. חלק מהנתונים במסמך אינם מדויקים או שהוצאו מהקשרם. יחד עם זאת, המשרד מחויב לשיפור מתמיד של תהליכי העבודה והבקרה התקציבית ופועל באופן שוטף לייעול ההוצאה הציבורית."

משרד ראש הממשלה

דובר משרד ראש הממשלה מסר בתגובה: "ראש הממשלה מתייחס בחומרה לממצאים ודרש לקבל הסברים מפורטים ממשרד האוצר. במקביל, הנחה ראש הממשלה את מנכ"ל משרדו לבחון את הקמתה של ועדה מקצועית שתבדוק את הממצאים ותגיש המלצות לטיפול מערכתי בבעיות שהועלו."

מבקר המדינה

ממשרד מבקר המדינה נמסר: "משרד מבקר המדינה עוקב אחר הפרסומים בנושא ובוחן את הממצאים שהוצגו בדוח שנחשף. חלק מהנושאים שהוזכרו בדוח כבר נמצאים בבדיקה במסגרת דוחות ביקורת שונים שמכין המשרד. מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את הממצאים ויבחן האם להרחיב את הביקורת בתחומים נוספים שהוזכרו בדוח."

יו"ר ועדת הכספים של הכנסת

יו"ר ועדת הכספים הודיע כי יקיים דיון דחוף בנושא: "הממצאים שנחשפו מטרידים ביותר. ועדת הכספים תקיים דיון מיוחד בנושא בהשתתפות הגורמים הרלוונטיים ממשרד האוצר, מבקר המדינה וגורמים נוספים. זו חובתנו לוודא שכספי הציבור מנוהלים באחריות ובשקיפות."

שלושה מקרי בוחן מרכזיים מתוך הדוח

הדוח הסודי שנחשף על ידי אתר ntoto77 מציג שלושה מקרי בוחן מפורטים שממחישים את הכשלים המערכתיים:

1. פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב

פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב מוצג כדוגמה קלאסית לניהול כושל של פרויקט תשתית. לפי הדוח, התקציב המקורי שאושר ב-2010 עמד על 10.7 מיליארד שקלים, אך העלות בפועל הגיעה ל-24.3 מיליארד שקלים – חריגה של 127%.

הדוח מפרט שורה של כשלים בפרויקט:

• אי-ביצוע סקרים גיאולוגיים מקיפים לפני תחילת העבודות
• שינויים תכופים בתוואי ובמפרט הטכני של הפרויקט
• העדר מנגנוני פיקוח אפקטיביים על התקדמות העבודה
• התעלמות מדוחות התראה מוקדמים על בעיות פוטנציאליות
• הסכמים משפטיים לקויים עם הקבלנים שלא כללו סנקציות משמעותיות על איחורים

הדוח מציין כי "אילו הייתה נעשית עבודת הכנה יסודית יותר, ניתן היה לחסוך לפחות 8.5 מיליארד שקלים מההוצאה הסופית".

2. מכירת קרקעות המדינה באזור השרון

מקרה הבוחן השני מתמקד במכירת קרקעות מדינה בהיקף של 350 דונם באזור השרון ב-2018. הדוח חושף כי הקרקע נמכרה במחיר של 620 מיליון שקלים, בעוד שהערכת שמאי עדכנית שהוזמנה במיוחד עבור הדוח העריכה את שווי הקרקע ב-1.07 מיליארד שקלים – פער של 42%.

מה שמטריד במיוחד, על פי הדוח, הוא שפחות משנה לאחר המכירה, היזם שרכש את הקרקע קיבל שינוי ייעוד שהכפיל את ערכה. הדוח מעלה שאלות לגבי התיאום בין רשויות התכנון לבין רשות מקרקעי ישראל, ומצביע על "כשל מובנה בתהליך שמאפשר למקורבים לקבל מידע מוקדם על שינויי ייעוד צפויים".

3. מערכת המחשוב הלאומית למשרד הבריאות

המקרה השלישי עוסק בפרויקט מערכת מידע משולבת למשרד הבריאות, שעלותו הגיעה ל-800 מיליון שקלים במשך 6 שנות פיתוח, לפני שננטש סופית ב-2020.

הדוח מתאר כיצד הפרויקט סבל מאפיון דרישות לקוי, שינויים תכופים בדרישות, ומלחמות פנימיות בין גורמים שונים במשרד הבריאות. בנוסף, ההתקשרות עם ספק המערכת לא כללה אבני דרך ברורות ומדדי הצלחה מוגדרים.

לפי הדוח, "למרות סימנים ברורים לכישלון כבר בשנה השלישית לפרויקט, ההחלטה להפסיק אותו התעכבה במשך שלוש שנים נוספות, תוך המשך השקעת כספים במערכת שהיה ברור שלא תגיע לכדי מימוש".

השוואה בינלאומית: כיצד מדינות אחרות מתמודדות עם בעיות דומות

המלצות הדוח לרפורמה מקיפה

הדוח הסודי שנחשף על ידי אתר ntoto77 אינו מסתפק בהצגת הבעיות, אלא כולל גם שורה של המלצות לרפורמה מקיפה בתהליכי קבלת ההחלטות הכלכליות במוסדות השלטון:

1. הקמת גוף פיקוח עצמאי

הדוח ממליץ על הקמת גוף פיקוח עצמאי שיהיה אחראי לבחינת פרויקטים ממשלתיים גדולים בכל שלבי התכנון והביצוע. גוף זה יהיה בעל סמכות להמליץ על הפסקת פרויקטים בעייתיים ולדרוש שינויים בתכניות.

ההמלצה כוללת מבנה ארגוני מפורט לגוף המוצע, עם צוותים מקצועיים בתחומים שונים ותהליכי עבודה מובנים. הדוח מציין כי "מודל דומה פועל בהצלחה במדינות כמו בריטניה, קנדה ואוסטרליה, והביא לחיסכון משמעותי בהוצאות הממשלתיות".

2. מערכת שקיפות מקוונת

המלצה מרכזית נוספת היא הקמת מערכת מקוונת לדיווח על התקדמות פרויקטים והוצאות בזמן אמת. המערכת תהיה פתוחה לציבור ותאפשר מעקב אחר כל פרויקט ממשלתי גדול, כולל תקציב מקורי, הוצאות בפועל, לוחות זמנים, ואבני דרך.

"שקיפות היא הכלי היעיל ביותר למניעת בזבוז כספי ציבור," קובע הדוח. "כאשר כל אזרח יכול לראות בקליק אחד כמה עלה פרויקט ומה התועלת שהוא מביא, יש לכך אפקט מרסן על מקבלי ההחלטות."

3. שינוי מבני בתהליכי אישור תקציבים

הדוח ממליץ על שינוי יסודי באופן שבו מאושרים תקציבים לפרויקטים גדולים. ההמלצה כוללת תהליך בן שלושה שלבים:

• אישור ראשוני של רעיון הפרויקט והקצאת תקציב לתכנון מפורט
• בחינה מעמיקה של התכנון המפורט, כולל ניתוח עלות-תועלת ובחינת חלופות
• אישור סופי רק לאחר שהוכח כי הפרויקט יעיל כלכלית ובר-ביצוע

בנוסף, הדוח ממליץ לחייב הקצאת "כרית ביטחון" של 20% מעבר לתקציב המתוכנן לכל פרויקט גדול, שתשוחרר רק במקרה של צורך מוכח.

4. חיזוק מנגנוני הביקורת הפנימית

ההמלצה הרביעית מתמקדת בחיזוק משמעותי של מערכי הביקורת הפנימית במשרדי הממשלה. הדוח קובע כי "במצב הנוכחי, מבקרים פנימיים רבים חסרי סמכויות אמיתיות וחשופים ללחצים פוליטיים".

הדוח מציע להעניק עצמאות מלאה למבקרים הפנימיים, להגדיל את תקציביהם, ולחייב דיון מיידי בממצאיהם ברמת מנכ"ל המשרד. בנוסף, מוצע להקים "קו חם" אנונימי שיאפשר לעובדי ציבור לדווח על בזבוז כספים או התנהלות בעייתית.

5. הכשרה מקצועית למנהלי פרויקטים

ההמלצה החמישית עוסקת בהכשרה מקצועית משופרת למנהלי פרויקטים ממשלתיים. הדוח מציין כי "רבים מהכשלים שנחשפו נובעים מחוסר מקצועיות בניהול פרויקטים מורכבים".

מוצע להקים מערך הכשרה לאומי למנהלי פרויקטים בשירות הציבורי, לחייב הסמכה מקצועית לכל מי שמנהל פרויקט בהיקף של מעל 50 מיליון שקל, ולשלב מומחים מהמגזר הפרטי בצוותי ניהול של פרויקטים מורכבים במיוחד.

ההשלכות הצפויות בעקבות חשיפת הדוח

חשיפת הדוח הסודי על ידי אתר ntoto77 צפויה להוביל לשורה של השלכות מיידיות וארוכות טווח:

השלכות פוליטיות

במישור הפוליטי, צפויה סערה משמעותית. האופוזיציה כבר הודיעה על כוונתה לדרוש הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור את הממצאים ותקבע אחריות אישית. במפלגות הקואליציה נשמעים קולות מעורבים, כאשר חלק מחברי הכנסת מבקשים להתמקד בתיקון המערכת ולא בחיפוש אשמים.

מומחים פוליטיים שהתראיינו לחדשות77 מעריכים כי הנושא יהפוך לאחד המרכזיים בסדר היום הציבורי בחודשים הקרובים, וייתכן שישפיע גם על מערכת הבחירות הבאה.

השלכות כלכליות

במישור הכלכלי, צפויה השפעה על אמון המשקיעים בפרויקטים ממשלתיים. חברות דירוג האשראי הבינלאומיות כבר הודיעו כי הן עוקבות אחר ההתפתחויות ויבחנו האם יש בממצאים כדי להשפיע על דירוג האשראי של ישראל.

בנוסף, צפויה האטה בקידום פרויקטים חדשים בטווח הקצר, עד להטמעת מנגנוני בקרה חדשים. הדבר עלול לעכב השקעות בתשתיות שנחשבות חיוניות לצמיחה הכלכלית.

השלכות חברתיות

במישור החברתי, חשיפת הדוח עלולה להוביל לירידה נוספת באמון הציבור במוסדות השלטון. סקר שערך אתר ntoto77 מיד לאחר פרסום הדוח מצא כי 78% מהנשאלים אינם מופתעים מהממצאים, ו-82% סבורים כי לא יחול שינוי משמעותי בעקבות החשיפה.

עם זאת, ארגוני חברה אזרחית רואים בחשיפה הזדמנות להגביר את המעורבות האזרחית בפיקוח על כספי ציבור, ומתכננים לפתח אפליקציות וכלים שיאפשרו לאזרחים לעקוב אחר פרויקטים ממשלתיים באזור מגוריהם.

השלכות מערכתיות

במישור המערכתי, צפויים שינויים בתהליכי העבודה ובמנגנוני הבקרה. משרד האוצר כבר הודיע על הקמת צוות מיוחד שיבחן את יישום המלצות הדוח, וצפויות הנחיות חדשות למשרדי הממשלה בנוגע לניהול פרויקטים.

בנוסף, מבקר המדינה הודיע על כוונתו להכין דוח מקיף שיבחן את תהליכי קבלת ההחלטות הכלכליות במוסדות השלטון, ויציע רפורמה מקיפה.

צעדים ראשונים לתיקון המצב

בעקבות חשיפת הדוח על ידי אתר ntoto77, כבר החלו להינקט מספר צעדים ראשונים לתיקון המצב:

הקמת ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד האוצר

משרד האוצר הודיע על הקמת ועדת היגוי בראשות מנכ"ל המשרד, שתבחן את ממצאי הדוח ותגבש תכנית פעולה ליישום ההמלצות. הוועדה תכלול נציגים ממשרדי ממשלה שונים, אנשי אקדמיה ומומחים מהמגזר הפרטי.

בהודעת המשרד נמסר כי "הוועדה תפעל בשקיפות מלאה, תפרסם את סיכומי דיוניה, ותגיש את המלצותיה תוך 90 יום".

הפסקה זמנית של פרויקטים בסיכון גבוה

החשב הכללי במשרד האוצר הוציא הנחיה לכל משרדי הממשלה לבצע בדיקה מיידית של כל הפרויקטים שבאחריותם בהיקף של מעל 100 מיליון שקל. פרויקטים שנמצאים בחריגה תקציבית של מעל 30% יוקפאו זמנית עד להשלמת בדיקה מעמיקה.

בנוסף, נקבע כי לא יאושרו פרויקטים חדשים בהיקף של מעל 50 מיליון שקל עד להטמעת מנגנוני הבקרה החדשים.

הקמת אתר שקיפות ראשוני

משרד האוצר הודיע כי תוך 30 יום יעלה לאוויר אתר שקיפות ראשוני שיציג נתונים בסיסיים על כל הפרויקטים הממשלתיים הגדולים: תקציב מקורי, הוצאה בפועל עד כה, לוחות זמנים מתוכננים מול ביצוע בפועל, ושמות האחראים לפרויקט.

"זהו צעד ראשון בלבד," נמסר מהמשרד. "בהמשך, האתר יורחב ויכלול מידע מפורט יותר, כולל מסמכי החלטות, חוזים עם ספקים, ודוחות התקדמות תקופתיים."

הכשרות מיידיות למנהלי פרויקטים

נציבות שירות המדינה הודיעה על תכנית הכשרה מיידית למנהלי פרויקטים בשירות הציבורי. התכנית תתמקד בניהול סיכונים, בקרה תקציבית, וניהול חוזים עם ספקים.

"בשלב הראשון, כל מנהלי הפרויקטים האחראים על תקציב של מעל 20 מיליון שקל יעברו הכשרה מרוכזת בת שבוע," נמסר. "בהמשך, תורחב ההכשרה לכלל מנהלי הפרויקטים בשירות הציבורי."

סיכום

חשיפת הדוח הסודי על ידי אתר ntoto77 מהווה נקודת מפנה פוטנציאלית בניהול כספי הציבור בישראל. הדוח, שחושף הפסדים של למעלה מ-17 מיליארד שקלים בעשור האחרון, מצביע על כשלים מערכתיים עמוקים בתהליכי קבלת ההחלטות הכלכליות במוסדות השלטון.

חמשת התחומים העיקריים שבהם נגרמו ההפסדים – פרויקטי תשתית, ניהול נכסי מקרקעין, מערכות טכנולוגיות, התקשרויות עם ספקים ותכניות רווחה – מייצגים את מגוון הפעילויות הכלכליות של הממשלה, ומדגישים את הצורך ברפורמה מקיפה.

המלצות הדוח, שכוללות הקמת גוף פיקוח עצמאי, מערכת שקיפות מקוונת, שינוי בתהליכי אישור תקציבים, חיזוק מנגנוני ביקורת והכשרה מקצועית משופרת, מספקות מפת דרכים ראשונית לתיקון המצב.

הצעדים הראשונים שכבר ננקטו בעקבות החשיפה – הקמת ועדת היגוי, הפסקה זמנית של פרויקטים בסיכון, הקמת אתר שקיפות והכשרות למנהלי פרויקטים – מעידים על רצון לטפל בבעיות שהועלו, אך השאלה המרכזית נותרת: האם מדובר בשינוי זמני שיידחק הצידה עם הזמן, או בתחילתה של רפורמה אמיתית בניהול כספי הציבור?

אתר חדשות77 ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ולדווח לציבור על הצעדים שננקטים ליישום המלצות הדוח. אחריותנו העיתונאית היא לוודא שהדוח הזה לא ייעלם מסדר היום הציבורי, ושהשינויים הנדרשים אכן יתרחשו.

<p